מ"ג יואל א ב
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שמעו זאת הזקנים והאזינו כל יושבי הארץ ההיתה זאת בימיכם ואם בימי אבתיכם
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שִׁמְעוּ זֹאת הַזְּקֵנִים וְהַאֲזִינוּ כֹּל יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ הֶהָיְתָה זֹּאת בִּימֵיכֶם וְאִם בִּימֵי אֲבֹתֵיכֶם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
שִׁמְעוּ־זֹאת֙ הַזְּקֵנִ֔ים וְהַֽאֲזִ֔ינוּ כֹּ֖ל יוֹשְׁבֵ֣י הָאָ֑רֶץ הֶהָ֤יְתָה זֹּאת֙ בִּֽימֵיכֶ֔ם וְאִ֖ם בִּימֵ֥י אֲבֹתֵיכֶֽם׃
תרגום יונתן
שְׁמַעוּ דָא סְבַיָא וְאַצִיתוּ כֹּל יָתְבֵי אַרְעָא הֶהֶוָת דָא בְּיוֹמֵיכוֹן וְאִם בְּיוֹמֵי אֲבָהַתְכוֹן:
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"ההיתה" - בה"א השאלה כאלו ישאלום האם היתה זאת וגו' והוא האמור בענין יתר הגזם וגו'
"שמעו זאת" - מה שאני שואל מכם
מצודת ציון
"והאזינו" - הטו אוזן לשמועמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- א) אל הזקנים שיזכרו אם נעשה כזה בדורות הקודמים
- ב) "האזינו כל יושבי הארץ" שהם יספרו הפלא הזה לבניהם אחריהם, ומפרש נגד שמעו זאת הזקנים "ההיתה זאת בימיכם" הגם שכבר חיו ימים רבים, ונגד האזינו כל יושבי הארץ אומר.
ביאור המילות
"שמעו, האזינו". התבאר (הושע ה' א') שהשמיעה היא אחרי ההאזנה, וכשידבר לשני נושאים מתחלפים יתפוס אל הנושא החשוב לשון שמיעה ואל הפחות ממנו לשון האזנה: