מ"ג נחום ג ג
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
פרש מעלה ולהב חרב וברק חנית ורב חלל וכבד פגר ואין קצה לגויה יכשלו [וכשלו] בגויתם
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
פָּרָשׁ מַעֲלֶה וְלַהַב חֶרֶב וּבְרַק חֲנִית וְרֹב חָלָל וְכֹבֶד פָּגֶר וְאֵין קֵצֶה לַגְּוִיָּה יכשלו [וְכָשְׁלוּ] בִּגְוִיָּתָם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
פָּרָ֣שׁ מַעֲלֶ֗ה וְלַ֤הַב חֶ֙רֶב֙ וּבְרַ֣ק חֲנִ֔ית וְרֹ֥ב חָלָ֖ל וְכֹ֣בֶד פָּ֑גֶר וְאֵ֥ין קֵ֙צֶה֙ לַגְּוִיָּ֔ה יכשלו וְכָשְׁל֖וּ בִּגְוִיָּתָֽם׃
תרגום יונתן
רש"י
"וברק חנית" - חנית מרוטה ומברקת אור יוצא ממנה פלנדו"ר בלע"ז
"וכובד פגר" - היו מרבים פגרים ולא היה חשבון לגויות נבילותיה המושלכות בה עד שהיו העוברי' נכשלים בגויות הפגריםמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"ואין קצה לגויה" - לא היה סוף אל גוית ההרוגים המושלכים בארץ עד שבני אדם נכשלו בגוית ההרוגים כי לא מצאו מקום פנוי ללכת
"פרש מעלה" - הפרש היה מעלה עצמו כלפי מעלה בדליגת הסוס ובידו להב חרב וברק חנית והוא עושה חללים רבים ופגרים הרבה
מצודת ציון
"פרש" - כן יקרא הרגיל לרכוב על הסוסים
"ולהב" - כן יקרא ברזל החרב כי כשהיא מלוטשת מבהקת כלהב אש וכן ולהב חניתו (שמואל א י"ז)
"וברק" - כן יקרא ברזל החנית כי הוא מבריק כברק כאשר ילטשו וכן ברק חרבי (דברים ל"ב)
"וכבד" - ענין רבוי כמו בעם כבד (במדבר כ')
"פגר" - כן יקרא גוף ההרוג
"לגויה" - לגוף כמו גוית שאול (שמואל א ל"א)מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"מעלה". כמו במעלה העיר, ופרש נקרא האיש המלומד לרכוב על סוס מלחמה:
"וכבד". טאטוא בלשון המשנה:
"ואין קצה לגויה". יל"פ ג"כ שר"ל שאין קצה מה שצריכים לצרכי הגויה ותענוגות בשר, עד שיכשלו בגוייתם מרוב זנוני זונה, ר"ל שיחלשו ויחלו ע"י רוב זנוני זונה: