קטגוריה:נחום ג ג
פרש מעלה ולהב חרב וברק חנית ורב חלל וכבד פגר ואין קצה לגויה יכשלו וכשלו בגויתם.
פָּרָשׁ מַעֲלֶה וְלַהַב חֶרֶב וּבְרַק חֲנִית וְרֹב חָלָל וְכֹבֶד פָּגֶר וְאֵין קֵצֶה לַגְּוִיָּה יכשלו וְכָשְׁלוּ בִּגְוִיָּתָם.
פָּרָ֣שׁ מַעֲלֶ֗ה וְלַ֤הַב חֶ֙רֶב֙ וּבְרַ֣ק חֲנִ֔ית וְרֹ֥ב חָלָ֖ל וְכֹ֣בֶד פָּ֑גֶר וְאֵ֥ין קֵ֙צֶה֙ לַגְּוִיָּ֔ה יכשלו וְכָשְׁל֖וּ בִּגְוִיָּתָֽם׃
פָּרָ֣שׁ פָּרָ֣שׁ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 6571 b
מורפ': HNcmsa מַעֲלֶ֗ה מַעֲלֶ֗ה - פועל, הפעיל, בינוני פעיל (הווה), זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 5927
מורפ': HVhrmsa וְלַ֤הַב וְ - ו' החיבור
לַ֤הַב - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: c/3851
מורפ': HC/Ncmsc חֶ֨רֶב֙ חֶ֨רֶב֙ - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 2719
מורפ': HNcfsa וּבְרַ֣ק וּ - ו' החיבור
בְרַ֣ק - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: c/1300 b
מורפ': HC/Ncmsc חֲנִ֔ית חֲנִ֔ית - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 2595
מורפ': HNcfsa וְרֹ֥ב וְ - ו' החיבור
רֹ֥ב - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נסמך
צורת יסוד: c/7230
מורפ': HC/Ncbsc חָלָ֖ל חָלָ֖ל - תואר, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 2491 a
מורפ': HAamsa וְכֹ֣בֶד וְ - ו' החיבור
כֹ֣בֶד - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: c/3514
מורפ': HC/Ncmsc פָּ֑גֶר פָּ֑גֶר - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 6297
מורפ': HNcmsa וְאֵ֥ין וְ - ו' החיבור
אֵ֥ין - מילית, שלילה
צורת יסוד: c/369
מורפ': HC/Tn קֵ֨צֶה֙ קֵ֨צֶה֙ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 7097 b
מורפ': HNcbsa לַגְּוִיָּ֔ה לַ - מילת יחס, ה' הידיעה
גְּוִיָּ֔ה - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: l/1472
מורפ': HRd/Ncfsa יכשלו יכשלו - פועל, נפעל, עתיד, גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: 3782
מורפ': HVNi3mp וְכָשְׁל֖וּ וְ - ו' החיבור
כָשְׁל֖וּ - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, משותף, רבים
צורת יסוד: c/3782
מורפ': HC/Vqp3cp בִּגְוִיָּתָֽם בִּ - מילת יחס
גְוִיָּתָֽ - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: b/1472
מורפ': HR/Ncfsc/Sp3mp׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
פָּרָ֣שׁ מונח (משרת, דרגא 5) מַעֲלֶ֗ה רביעי (משנה, דרגא 3)
וְלַ֤הַב מהפך (משרת, דרגא 5) חֶ֨רֶב֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
וּבְרַ֣ק מונח (משרת, דרגא 5) חֲנִ֔ית זקף קטן (מלך, דרגא 2)
וְרֹ֥ב מרכא (משרת, דרגא 5) חָלָ֖ל טפחא (מלך, דרגא 2)
וְכֹ֣בֶד מונח (משרת, דרגא 5) פָּ֑גֶר אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
וְאֵ֥ין מרכא (משרת, דרגא 5) קֵ֨צֶה֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
לַגְּוִיָּ֔ה זקף קטן (מלך, דרגא 2)
(יכשלו) וְכָשְׁל֖וּ טפחא (מלך, דרגא 2)
בִּגְוִיָּתָֽם סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
פָּרָשׁ מַעֲלֶה מגביה את סוסו על רגליו האחוריות, וְלַהַב חֶרֶב, וּבְרַק חֲנִית, וְרֹב חָלָל מתים רבים, וְכֹבֶד פָּגֶר המון פגרים, וְאֵין קֵצֶה לַגְּוִיָּה אין סוף לכמות הגוויות הפזורות ברחובות (יכשלו) וְכָשְׁלוּ בִּגְוִיָּתָם במידה כזאת שהחיילים יתקלו בהם ויפלו.
פרשנות מסורתית:
תרגום יונתן
רש"י
"וברק חנית" - חנית מרוטה ומברקת אור יוצא ממנה פלנדו"ר בלע"ז
"וכובד פגר" - היו מרבים פגרים ולא היה חשבון לגויות נבילותיה המושלכות בה עד שהיו העוברי' נכשלים בגויות הפגריםמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"פרש" - כן יקרא הרגיל לרכוב על הסוסים
"ולהב" - כן יקרא ברזל החרב כי כשהיא מלוטשת מבהקת כלהב אש וכן ולהב חניתו (שמואל א י"ז)
"וברק" - כן יקרא ברזל החנית כי הוא מבריק כברק כאשר ילטשו וכן ברק חרבי (דברים ל"ב)
"וכבד" - ענין רבוי כמו בעם כבד (במדבר כ')
"פגר" - כן יקרא גוף ההרוג
"לגויה" - לגוף כמו גוית שאול (שמואל א ל"א)
מצודת דוד
"ואין קצה לגויה" - לא היה סוף אל גוית ההרוגים המושלכים בארץ עד שבני אדם נכשלו בגוית ההרוגים כי לא מצאו מקום פנוי ללכת
"פרש מעלה" - הפרש היה מעלה עצמו כלפי מעלה בדליגת הסוס ובידו להב חרב וברק חנית והוא עושה חללים רבים ופגרים הרבהמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"מעלה". כמו במעלה העיר, ופרש נקרא האיש המלומד לרכוב על סוס מלחמה:
"וכבד". טאטוא בלשון המשנה:
"ואין קצה לגויה". יל"פ ג"כ שר"ל שאין קצה מה שצריכים לצרכי הגויה ותענוגות בשר, עד שיכשלו בגוייתם מרוב זנוני זונה, ר"ל שיחלשו ויחלו ע"י רוב זנוני זונה:
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "נחום ג ג"
קטגוריה זו מכילה את 4 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 4 דפים.