מלבי"ם על נחום ג ג
<< | מלבי"ם על נחום • פרק ג' • פסוק ג' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
פָּרָ֣שׁ מַעֲלֶ֗ה וְלַ֤הַב חֶ֙רֶב֙ וּבְרַ֣ק חֲנִ֔ית וְרֹ֥ב חָלָ֖ל וְכֹ֣בֶד פָּ֑גֶר וְאֵ֥ין קֵ֙צֶה֙ לַגְּוִיָּ֔ה יכשלו וְכָשְׁל֖וּ בִּגְוִיָּתָֽם׃
"פרש מעלה", במקום מעלה ההרים ששם לא תבא המרכבה והסוסים, שם נמצא פרש "ולהב חרב וברק חנית" ששם יעמדו אנשי המלחמה, ועי"כ נמצא "רב חלל" שיומתו אנשים בחוצות, "וכבד פגר" שמכבדים את הפגרים במטאטא כמו שמכבדין אשפתות, ובכ"ז "אין קצה לגויה" שא"א להסיר כל הפגרים עד "שיכשלו בגויתם" שההולכים יכשלו בם:
ביאור המילות
"מעלה". כמו במעלה העיר, ופרש נקרא האיש המלומד לרכוב על סוס מלחמה:
"וכבד". טאטוא בלשון המשנה:
"ואין קצה לגויה". יל"פ ג"כ שר"ל שאין קצה מה שצריכים לצרכי הגויה ותענוגות בשר, עד שיכשלו בגוייתם מרוב זנוני זונה, ר"ל שיחלשו ויחלו ע"י רוב זנוני זונה:
<< · מלבי"ם על נחום · ג ג · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.