מלבי"ם על נחום ג ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


"פרש מעלה", במקום מעלה ההרים ששם לא תבא המרכבה והסוסים, שם נמצא פרש "ולהב חרב וברק חנית" ששם יעמדו אנשי המלחמה, ועי"כ נמצא "רב חלל" שיומתו אנשים בחוצות, "וכבד פגר" שמכבדים את הפגרים במטאטא כמו שמכבדין אשפתות, ובכ"ז "אין קצה לגויה" שא"א להסיר כל הפגרים עד "שיכשלו בגויתם" שההולכים יכשלו בם:


ביאור המילות

"מעלה". כמו במעלה העיר, ופרש נקרא האיש המלומד לרכוב על סוס מלחמה:

"וכבד". טאטוא בלשון המשנה:

"ואין קצה לגויה". יל"פ ג"כ שר"ל שאין קצה מה שצריכים לצרכי הגויה ותענוגות בשר, עד שיכשלו בגוייתם מרוב זנוני זונה, ר"ל שיחלשו ויחלו ע"י רוב זנוני זונה:

 

<< · מלבי"ם על נחום · ג ג · >>


דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.