מ"ג חגי א ו
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
זרעתם הרבה והבא מעט אכול ואין לשבעה שתו ואין לשכרה לבוש ואין לחם לו והמשתכר משתכר אל צרור נקוב
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
זְרַעְתֶּם הַרְבֵּה וְהָבֵא מְעָט אָכוֹל וְאֵין לְשָׂבְעָה שָׁתוֹ וְאֵין לְשָׁכְרָה לָבוֹשׁ וְאֵין לְחֹם לוֹ וְהַמִּשְׂתַּכֵּר מִשְׂתַּכֵּר אֶל צְרוֹר נָקוּב.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
זְרַעְתֶּ֨ם הַרְבֵּ֜ה וְהָבֵ֣א מְעָ֗ט אָכ֤וֹל וְאֵין־לְשׇׂבְעָה֙ שָׁת֣וֹ וְאֵין־לְשׇׁכְרָ֔ה לָב֖וֹשׁ וְאֵין־לְחֹ֣ם ל֑וֹ וְהַ֨מִּשְׂתַּכֵּ֔ר מִשְׂתַּכֵּ֖ר אֶל־צְר֥וֹר נָקֽוּב׃
תרגום יונתן
רש"י
"אכול ואין לשבעה" - בעון ביטול מנחות
"שתו ואין לשכרה" - שניטל טעם היין לפי שבטלו הנסכים
"לבוש ואין לחום לו" - בעון בגדי כהונה שבטלו
"והמשתכר משתכר אל צרור נקוב" - כל ריוח שאתם עושים הולך וכלה כנותן מעותיו בקשר בגד נקובמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"לבוש" - ר"ל הנה לבשתם לבוש ואינו כדאי להחם לו ואע"פ שמדרך העולם היה ראוי לחמם
"והמשתכר" - ומי שהוא משתכר במקח וממכר וכדומה הנה אין בו ברכה וכאלו משימו בצרור בגד הנקוב מתחת וכמו שיכנס כן יצא
"אכול" - אתם אוכלים מאכל ואין בו לשבעה כי המארה נשתלחה במעיים
"ואין לשכרה" - אינו כדאי לשכר כי חלף טעם היין
"זרעתם הרבה" - הנה הרבה זרעתם ומעט הבאתם אל הבית פחות ממה שזרעתם כי לא צמחה השדה
מצודת ציון
"לשכרה" - מלשון שכרות
"לחום" - מלשון חמימות
"והמשתכר משתכר" - מלשון שכר וריוח
"צרור" - ענין קשר כמו צרור הכסף (משלי ז)
"נקוב" - מלשון נקב וחורמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"צרור". הכיס שצורר בו המעות: