מצודות על חגי א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


פסוק א

לפירוש "פסוק א" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"בן שאלתיאל" - בן פדיה בן שאלתיאל היה כמ"ש בדברי הימים (א' ג) ובני בנים הם כבנים

"בשנת שתים לדריוש" - הוא דריוש בן אחשורוש שנתן רשות לבנות הבית אחר שבטלו מהבנין בימי כורש כמ"ש בעזרא 

מצודת ציון

"פחת" - שליט ומושל כמו פחות וסגנים (יחזקאל כג)

פסוק ב

לפירוש "פסוק ב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"לא עת בוא" - ר"ל הם אומרים עדיין לא בא העת לבנות הבית הנה לא כן הוא כי עתה בא עת בית ה' להיותו נבנה כי כבר נשלמו ע' שנה שאמר ירמיהו וכמ"ש בסוף מלכים ב' בחשבון שנות הדורות

פסוק ד

לפירוש "פסוק ד" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"העת לכם" - וכי רק לבד לכם בא העת שאתם תשבו בבתיכם הספונים ומכוסין בתקרות והבית הזה ישאר חרב כשהיה בתמיה 

מצודת ציון

"ספונים" - ענין תקרת הכסוי כמו וספון בארז (ירמיהו כב)

"חרב" - מלשון חורבן

פסוק ה

לפירוש "פסוק ה" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"שימו לבבכם" - התבוננו על עסקיכם ותראו שלא כן הוא 

מצודת ציון

"דרכיכם" - ר"ל עסקיכם וכן מעשות דרכיך (ישעיהו כח)

פסוק ו

לפירוש "פסוק ו" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"לבוש" - ר"ל הנה לבשתם לבוש ואינו כדאי להחם לו ואע"פ שמדרך העולם היה ראוי לחמם

"והמשתכר" - ומי שהוא משתכר במקח וממכר וכדומה הנה אין בו ברכה וכאלו משימו בצרור בגד הנקוב מתחת וכמו שיכנס כן יצא

"אכול" - אתם אוכלים מאכל ואין בו לשבעה כי המארה נשתלחה במעיים

"ואין לשכרה" - אינו כדאי לשכר כי חלף טעם היין

"זרעתם הרבה" - הנה הרבה זרעתם ומעט הבאתם אל הבית פחות ממה שזרעתם כי לא צמחה השדה 

מצודת ציון

"לשכרה" - מלשון שכרות

"לחום" - מלשון חמימות

"והמשתכר משתכר" - מלשון שכר וריוח

"צרור" - ענין קשר כמו צרור הכסף (משלי ז)

"נקוב" - מלשון נקב וחור

פסוק ז

לפירוש "פסוק ז" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"שימו לבבכם וגו'" - ר"ל התבוננו על עסקיכם לתקנם

פסוק ח

לפירוש "פסוק ח" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"וארצה בו" - ר"ל עם כי יהיה קטן אהיה מרוצה בו ואתכבד על ידו

"עלו ההר" - ר"ל זאת עשו עלו אל ההר והביאו משם עצים ובנו הבית 

מצודת ציון

"וארצה" - מלשון רצוי

פסוק ט

לפירוש "פסוק ט" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"יען מה" - כאומר ואם תשאלו בעבור מה יהיה כן הנה מאמר ה' צבאות להשיב לכם שזהו בעבור ביתי אשר הוא חרב ואתם כל אחד מכם רץ לביתו לחסות בצל קורתו

"פנה אל הרבה" - ר"ל אם לא תשמעו לי הנה כאשר תפנו אל הרבה להביא הבית אשלח בו מארה והנה היה הפנים למפרע אל מעט וכאשר תביאו המעט הזה אל הבית אנפח בו ותהיה כלה בנשיבת רוח פי והוא ענין מליצה 

מצודת ציון

"ונפחתי" - מלשון הפחה ונשיבת רוח הפה

"יען" - בעבור

פסוק י

לפירוש "פסוק י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"כלאה יבולה" - מנעה לתת פרים

"עליכם כלאו שמים מטל" - עם כי אין הטל נעצר משאר המקומות הנה עליכם מנעו השמים מלהוריד הטל 

מצודת ציון

"כלאו" - ענין מניעה כמו ויכלא העם מהביא (שמות לו)

"יבולה" - פריה כמו ואין יבול בגפנים (חבקוק ג)

פסוק יא

לפירוש "פסוק יא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ועל אשר תוציא האדמה" - מיתר המינים

"ועל האדם ועל הבהמה" - כי החורב והיבש מוליד חליים באדם ובבהמה

"ועל כל יגיע כפים" - על כל העסקים שאתם יגעים בהם אשלח חורב ויובש ר"ל המארה תבוא בהם ולא תצליחו

"ואקרא" - אביא בגזירה יובש על הארץ וגו' למען יכמש ויתקלקל יבול הארץ 

מצודת ציון

"חורב" - יובש כמו חרבו המים (בראשית ח)

"התירוש" - ענבי היין

"היצהר" - זיתי השמן

פסוק יב

לפירוש "פסוק יב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"וייראו העם" - מאזהרות ה' וייעודי העונש

"ועל דברי חגיי הנביא" - ואל דברי חגיי הנביא שנבא להם כאשר שלחו ה' 

מצודת ציון

"ועל דברי" - ואל דברי

פסוק יג

לפירוש "פסוק יג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"במלאכות ה'" - בשליחות ה'

"אני אתכם" - כי עדיין פחדו לבנות הבית בלא רשות המלך ולכן אמר להם אני עמכם ואל תפחדו

"מלאך ה'" - ר"ל שליח ה' 

מצודת ציון

"מלאך" - שליח וכן אשר מלאך שלוח אליהם (יחזקאל כג)

פסוק יד

לפירוש "פסוק יד" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ויער ה'" - ה' העיר את רצון זרובבל וגו' ובאו ועשו מלאכה בדבר צורך בית ה' 

מצודת ציון

"ויער" - מלשון התעוררות

"רוח" - רצון כמו אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת (שם א)

פסוק טו

לפירוש "פסוק טו" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"בששי" - ר"ל בחדש הששי

"ביום וגו'" - מוסב למקרא שלמעלה לומר ההתחלה היה ביום עשרים וארבעה לחדש הששי כי אז התחילו להכין את המצטרך אל הבנין אבל בבנין התחילו בכ"ד לחדש התשיעי כמ"ש בסוף הספר