מ"ג יונה א ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות יונה


<< · מ"ג יונה א · ח · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמרו אליו הגידה נא לנו באשר למי הרעה הזאת לנו מה מלאכתך ומאין תבוא מה ארצך ואי מזה עם אתה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הַגִּידָה נָּא לָנוּ בַּאֲשֶׁר לְמִי הָרָעָה הַזֹּאת לָנוּ מַה מְּלַאכְתְּךָ וּמֵאַיִן תָּבוֹא מָה אַרְצֶךָ וְאֵי מִזֶּה עַם אָתָּה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּאמְר֣וּ אֵלָ֔יו הַגִּידָה־נָּ֣א לָ֔נוּ בַּאֲשֶׁ֛ר לְמִי־הָרָעָ֥ה הַזֹּ֖את לָ֑נוּ מַה־מְּלַאכְתְּךָ֙ וּמֵאַ֣יִן תָּב֔וֹא מָ֣ה אַרְצֶ֔ךָ וְאֵֽי־מִזֶּ֥ה עַ֖ם אָֽתָּה׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

וַאֲמַרוּ לֵיהּ: חַוֵי כְעַן לָנָא בְּדִיל מָה בִישְׁתָּא הָדָא לָנָא; מָה עֲבִידְתָּךְ וּמְנָן אַתְּ אָתֵי אֵי דָא הִיא מְדִינְתָךְ וְאֵי מִדֵין עַמָא אַתְּ:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

הגידה נא לנו באשר למי – למי חטאת, אשר בשביל כן הרעה הזאת לנו?

מה מלאכתך – שמא פשעת באומנותך.

ומאין תבא – שמא על אנשי אותו מקום נגזרה גזירה, אפילו אין אתה בה.

ואי מזה עם אתה – שמא עמך חטאו.

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

  • ויאמרו – המפרש שביקשו לדעת מאי זה עם הוא ומאי זה הארץ, שמא נגזר עליהם מהשמים מוות, לא דיבר נכונה. כי אם גזר השם על עם, אם לא היה בעיר אחד מהם שנגזר עליו, רק במקום אחר עם אחרים, למה יפחדו האחרים, כאילו יתערבו על שגזר עליו לבדו למות?
  • ומנהג רוב האדם לחיות ממלאכתם, ומלאכת האדם תורה על דברו, ולמה נכנס ללכת למקום אחד. ויש ארצות שרוב אנשיה טובים, וככה היום ידוע:

רד"ק (כל הפרק)(כל הפסוק)

ויאמרו... הגידה נא לנו באשר למי הרעה – שאתה הוא מי שבעבורו בא אלינו הצרה הזאת, הגידה מה מלאכתך, על איזה עוון נתפשת. מה היא מלאכתך? אולי היא מלאכת רמאות וחמס, ובעבור זה אתה חייב:

ומאין תבא – אולי ברחת מפני רעה שעשית שם. ומה ארצך? אולי בני ארצך הם בני רשעים:

ואי מזה עם אתה – מ"ם השימוש כמו הפוך, כאלו אמר: ומאיזה עם אתה? או יתפרש בלי היפוך: זה העם שאתה ממנו, איזה הוא? אם הוא עם שנאוי מהשם יתברך מרוע מעשיהם:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

השאלות

(ח-ט) למה שאלו לו השאלות הרבות האלה,והוא לא השיב לכולם, ומה שאמר את ה' אני ירא אינה תשובה על שאלותיהם, ומלות באשר למי לא נודע פירושם?:

"ויאמרו אליו הגידה נא לנו באשר למי הרעה הזאת לנו", שאלו שתי שאלות,

  • א) על הצד שהוא עצמו החוטא אמרו "הגידה לנו באשר הרעה הזאת לנו", היינו מה החטא שחטאת אשר עבורו באה הרעה, ועל הצד שהוא אינו החוטא רק שהוא יודע מי החוטא אמרו "הגידה למי הרעה הזאת לנו", ר"ל מי מאתנו הגורם זאת, והוסיפו לשאול "מה מלאכתך" וכו', באשר הקמונים היו מאמינים כי יש על הים שר מיוחד שהוא אלהי הים. וההבילו עליו שיש לו שנאה על איזה בעלי אומניות מיוחדות שאינו מניחם לעבור בים, וע"ז שאלו "מה מלאכתך", וכן אמרו שיש לו שנאה על מקומות פרטים ואינו מקבל אנשים שנכנסו אל הים באותן המקומות וע"כ אמרו "מאין תבא", וכן שיש לו שנאה על ארצות מיוחדות ששונא יושביהם ועל עמים מיוחדים כנודע בהבלי הגוים הקדמונים ועל זה שאלו "מה ארצך ואי מזה עם אתה":


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

הגידה נא לנו – הואיל וכל הגורלות נפלו עליך, הגידה עתה לנו באשר למי, רוצה לומר, במה היה החטא ולמי חטאת, שבסבתו בא לנו רעת הסכנה הזאת? וכאילו יאמרו: אם היה בדבר העושק, אם כן אפשר להחזיר העושק; ואם הרעות למי בדבר הגידוף וכיוצא, אפשר לפייסו בממון.

מה מלאכתך – רוצה לומר, אולי יש בידך מלאכת רמייה, והונית אנשים מרובים, עד שלא תדע מי ומי המה להחזיר להם העושק.

ומאין תבוא – רוצה לומר, שמא עשקת במקום שבאת משם, ואולי רב הדרך, ואין לבוא שמה להחזיר העושק.

מה ארצך – רוצה לומר, שמא עשית דבר היפך מנהג ארצך, וכאילו חטאת לכולם, ומי יכול לפייס את כולם?

ואי מזה עם אתה – מ"ם השימוש כמו הפוך, כאילו אמר: ומאי זה עם אתה? רוצה לומר, מי הוא אלוהיך? וכאלו יאמרו, פן עשית דבר שלא כדת אלוהיך, ואין אם כן מקום לפייסו בממון.

מצודת ציון

נא – עתה.

ומאין – מאיזה מקום.

תולדות אהרן (כל הפרק)(כל הפסוק)

באשר למי – זוהר פקודי.

ומאין תבא – עקידה שער נא.

<< · מ"ג יונה · א · ח · >>