מ"ג יונה א ט
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר אליהם עברי אנכי ואת יהוה אלהי השמים אני ירא אשר עשה את הים ואת היבשה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם עִבְרִי אָנֹכִי וְאֶת יְהוָה אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם אֲנִי יָרֵא אֲשֶׁר עָשָׂה אֶת הַיָּם וְאֶת הַיַּבָּשָׁה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֥אמֶר אֲלֵיהֶ֖ם עִבְרִ֣י אָנֹ֑כִי וְאֶת־יְהֹוָ֞ה אֱלֹהֵ֤י הַשָּׁמַ֙יִם֙ אֲנִ֣י יָרֵ֔א אֲשֶׁר־עָשָׂ֥ה אֶת־הַיָּ֖ם וְאֶת־הַיַּבָּשָֽׁה׃
תרגום יונתן
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
- ויאמר – השיב להם על האחרון, שהוא מבני עבר, הנקראים שהם על אמונת עבר הראשון, שהוא אבי כל בני עבר, ואין לו יראה רק מהשם שברח מלפניו.
- והזכיר השמים והארץ והים. והטעם, כי אדע כי הוא עושה, ועל הכל ימשול:
רד"ק
- ויאמר – בשני דברים השיב להם תשובה על שאלתם, כיוון שאמר להם: עברי אנכי, ידעו עמו וארצו.
- וכיוון שאמר: ה' אלהי השמים אני ירא, השיב להם על שאלתם מה מלאכתך, כי אין מלאכתו מלאכת מרמה, אבל הוא ירא את ה' ולא עושה כל עוול.
- ומה שאמר: אשר עשה את הים ואת היבשה, בעבור שהיה להם סער בים, אמר כי האל יתברך עשה הים, והוא הטיל רוח סער בו, והוא ישקיטנו כשירצה ויוציאנו אל היבשה.
- ואמר על השמים אלהי, כי הוא מנהיגם ושופטם. ואמר על הארץ אשר עשה, שפירושו תיקן, כי לא נבראת מתחילה מתוקנת לצורך הברואים עד הקוות המים:
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
עברי – כן ייקראו בני ישראל, וכן: "מילדי העברים" (שמות ב), על כי מקור מחצבם מעבר הנהר:
מצודת דוד
עברי אנכי – כאומר: אין לכם לשאול כל השאלות הללו, כי לא חטאתי לבן אדם. ולכן על השאלה ששאלתם באחרונה, ואי מזה עם אתה, על זה השיב: עברי אנכי. ולתוספת ביאור אמר: ואת ה' אלהי השמים אני ירא, וכאילו יגיד בזה שאליו חטא.
אשר עשה את הים ואת היבשה – רוצה לומר, כמו שעשה את היבשה, כן עשה את הים, ובכל מקום משלה ידו. וכאילו יאמר: הנה גם בים מצאה אותי יד ה', וכאילו יכריחני ללכת לנבאות על נינוה, וזהו האמירה לגבוה. ועל חינם ברחתי, בחושבי שפה לא יבוא אלי דבר ה', והנה כאילו באה:מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"באשר ה' עשה את הים ואת היבשה" והוא מושל בגאות הים, וזה היתה התשובה על הארבע שאלות האחרונות, ובודאי השיב גם על עקר השאלה ששאלו על מה הרעה הזאת והודיעם כי מלפני ה' הוא בורח, וכמ"ש בפסוק שאח"ז, והרי"א פי' שמ"ש את ה' אני ירא היינו שאני ירא מענשו על שברחתי מלפניו: