מ"ג הושע ט ו
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי הנה הלכו משד מצרים תקבצם מף תקברם מחמד לכספם קמוש יירשם חוח באהליהם
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי הִנֵּה הָלְכוּ מִשֹּׁד מִצְרַיִם תְּקַבְּצֵם מֹף תְּקַבְּרֵם מַחְמַד לְכַסְפָּם קִמּוֹשׂ יִירָשֵׁם חוֹחַ בְּאָהֳלֵיהֶם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּֽי־הִנֵּ֤ה הָֽלְכוּ֙ מִשֹּׁ֔ד מִצְרַ֥יִם תְּקַבְּצֵ֖ם מֹ֣ף תְּקַבְּרֵ֑ם מַחְמַ֣ד לְכַסְפָּ֗ם קִמּוֹשׂ֙ יִֽירָשֵׁ֔ם ח֖וֹחַ בְּאׇהֳלֵיהֶֽם׃
תרגום יונתן
רש"י
"מוף" - מארץ מצרים היא
"מחמד לכספם" - בתי חמדת אוצרות כספם
"קימוש וגו' חוח" - מיני חיות תרגם יונתןמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"מחמד לכספם" - בתי חמדתם שהם אוצרות כספם הנה הקימוש יירש אותם כי שם תצמח ובאהליהם תצא החוח
"מוף תקברם" - כי שם ימותו ע"י חרב נבוכדנאצר ולא ישובו לארצם
"הלכו משד" - כאשר ילכו מארצם מפני השודד הנה מצרים תקבץ אותם כי שם יבואו עם יוחנן בן קרח כמ"ש בירמיהו
מצודת ציון
"משוד" - מלשון שודד ועושק
"מוף" - יתכן שהוא נוף והוא שם מקום במצרים ובאה המ"ם במקום הנו"ן וכן כמהם וכמהן (שמואל ב יט)
"מחמד" - מלשון חמדה
"קימוש" - מין קוץ
"יירשם" - מלשון ירושה
"חוח" - מין קוץמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"משד". מענין שדים, כמו ושוד מלכים תינקי:
"קימוש וחוח". מיני קוצים: