מ"ג מיכה א טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות מיכה


<< · מ"ג מיכה א · טז

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
קרחי וגזי על בני תענוגיך הרחבי קרחתך כנשר כי גלו ממך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
קָרְחִי וָגֹזִּי עַל בְּנֵי תַּעֲנוּגָיִךְ הַרְחִבִי קָרְחָתֵךְ כַּנֶּשֶׁר כִּי גָלוּ מִמֵּךְ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
קׇרְחִ֣י וָגֹ֔זִּי עַל־בְּנֵ֖י תַּעֲנוּגָ֑יִךְ הַרְחִ֤בִי קׇרְחָתֵךְ֙ כַּנֶּ֔שֶׁר כִּ֥י גָל֖וּ מִמֵּֽךְ׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

תְּלוּשִׁי וּרְמָא עַל בְּנֵי תַפְנוּקָיִךְ הָא כְּנִשְׁרָא דִנְתָרוּ גַדְפוֹהִי כֵּן אַסְגֵי מְרַט בְּרֵישַׁךְ עַל בָּנַיִךְ אֲרֵי גְלוֹ מִנָךְ:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"קרחי" - ראשך

"וגוזי" - שערך כמו (איוב א) ויגז את ראשו לשון תלישת שער

"כנשר" - כתרגומו כנשרא דנתרו גדפוהי דרך הנשר למרט רוב כנפיו

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"קרחי", לכן קרחי ראשך "וגזי" שערך, "על בני תענוגיך כי גלו ממך", ומוסיף "הרחבי קרחתך כנשר", שהעופות החומסים יש להם חולי של מריטת הנוצות, ביחוד הנשר עד שלבסוף ימרט כל נוצותיו וימות מחמת זה, ויל"פ שר"ל תחלה קרחי וגוזי על בני תענוגיך בעודם אצלך כי ע"י התענוגים תחטא לה', ואח"כ הרחיבי קרחתך כי גלו ממך:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי גלו ממך" - בני תענוגיך

"הרחיבי קרחתך כנשר" - עשי לך קרחה רחבה כנשר הזה אשר אחת לעשר שנים יגביה לעוף עד האויר העליון סמוך לגלגל האש ומרוב החום ימרטו כנפיו ותפול נוצתו וישאר קרח קרחות רחבות

"קרחי וגוזי" - תלשי שער ראשך וגוזזי אותם במספרים דרך צער ואבל על בניך המפונקים אשר גלו ממך

מצודת ציון

"קרחי" - ענין מריטת השער וכן והקריחי עליך (יחזקאל כז)

"וגוזי" - מלשון גזיזה וחתוך וכן גזי נזרך (ירמיהו ז)

"תענוגיך" - מלשון עונג ותפנוק

<< · מ"ג מיכה · א · טז