מצודות על מיכה א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


מצודות על מיכה · א · >>

תוכן עניינים

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"על שמרון" - ועכ"ז לא זכר לתלות הנבואה לימי מלכי ישראל כדרך שאמר בהושע ובעמוס וזהו לפי שהיה מארץ יהודה ולא ניבא בארצות מלכי ישראל כדרך שנבאו הושע ועמוס

מצודת ציון

"המורשתי" - מן מורישה והיא מערי יהודה

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מהיכל קדשו" - ר"ל מן השמים יביט לראות להיות לעד

"ויהי וגו' לעד" - שנבאתי לכם בשמו והתריתי בכם

"ומלואה" - הבריות הממלאים אותה

"שמעו עמים כולם" - ר"ל כל השבטים כי כל שבט קרוי עם

מצודת ציון

"הקשיבי" - ענין שמיעה

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וירד" - משם ירד וירמוס על במתי ארץ ר"ל ישפיל הרמים וגסי הרוח

"כי הנה" - ר"ל וזהו אמרי דעו אשר הנה ה' יוצא ממקומו מכסא הרחמים

מצודת ציון

"ודרך" - מלשון דריכה ורמיסה

"במתי" - ענין גובה כמו ועל במותי ידריכני (חבקוק ג)

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כדונג" - כמו שהדונג נמס מפני האש כן ימסו הם וכמו המים הנגרים ונזחלין במקום מדרון שמתפזרים אנה ואנה כן יפוזרו בארצות העכו"ם

"והעמקים יתבקעו" - הוא משל על אבדן המון העם

"ונמסו ההרים" - הוא משל על השפלת השרים

מצודת ציון

"ונמסו" - ענין המגה והמסה

"יתבקעו" - מלשון בקיעה

"כדונג" - הוא השעוה וכן היה לבי כדונג (תהלים כד)

"מוגרים" - ענין הזלה ושפיכה כמו וכמים הנגרים (שמואל ב יד)

"במורד" - במקום מדרון והוא מלשון ירידה וכן ויכום במורד (יהושע ז)

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ומי במות יהודה" - מי הוא הסבה שהעמיד יהודה במות לעכו"ם הלא ירושלים ראש המלכות כי שמה הרבו מזבחות לעכו"ם וממנה למדו שאר ערי יהודה

"מי פשע יעקב" - מי הוא הסבה שפשע יעקב הלא שומרון ראש המלכות ושם היה מקור העבודת כוכבים ונביאי הבעל המדיחים את ישראל מאחרי ה'

"ובחטאת בית ישראל" - הוא כפל ענין במ"ש

"בפשע" - בגמול פשע יעקב יהיה כל זאת

מצודת ציון

"במות" - מזבחות של עכו"ם

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"והגרתי" - אפיל אבניה אל הגי וגם היסודות שבתוך הקרקע אגלה אותם כי יוציאום ממקומם מה שהיו נסתרים בתוך הקרקע

"למטעי כרם" - תהיה מקום מוכן לטעת שם כרמים כי שומרון עמדה בהר מקום הנאות על הכרמים

"ושמתי שומרון" - על כי היא היתה סבה לפשע יעקב לכן תחרב ותהיה מלאה גלי אבנים מהפלת הבתים כדרך השדה המלאה עיים שאין מי עוסק להשוות העיים הנעשים שם ולכן היא מלאה מהם

מצודת ציון

"לעי" - ענין תל וגל כמו שמו את ירושלים לעיים (תהלים עט)

"למטעי" - מלשון נטיעה

"והגרתי" - ענין הזלה ושפיכה ואמר בלשון שאלה על ההפלה

"לגי" - לעמק

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ועד אתנן זונה ישובו" - וכמו כן ישובו להיות אתנן ודורון לזונה ר"ל האויב יתנוה לדורון להעכו"ם שלו

"וכל עצביה" - ר"ל כל בתי העצבים

"כי מאתנן זונה קבצה" - ר"ל העושר הנמצא בבתי הפסילים הנה נתקבץ ממה שהביאו להזונה אתנן ר"ל מהדורונו' שהביאו לעכו"ם

"וכל אתנניה" - הדורונות שנתנו לעכו"ם מכלים ומלבושים שלא יהיו ראוי להוליך עמהם ישרפו באש (ולפי שהעכו"ם נקראה בלשון המקרא בשם זונה לכן קרא הדורונות אתנן שכן נקרא מתן הזונה)

"יכתו" - העכו"ם הבאים ישברו הפסילים לקחת לעצמם ציפוי הכסף והזהב אשר עליהם

מצודת ציון

"יכתו" - מלשון כתיתה ושבירה

"אתנניה" - מלשון אתנן

"עצביה" - העכו"ם תקרא כן על כי מעצבת לב עובדיה קורא ואינו נענה

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כתנים וגו'" - דרכם לצעוק תמיד בקול מר

"על זאת" - עתה חזר להתאונן על יהודה וירושלים הנזכר במקרא שלאחריו ואמר על זאת אעשה הספד ואיילל במר נפש ואלך משתגע כשוטה וערום מבלי לבוש והוא ענין גוזמא והפלגה לפי רוב הצער והאבל

מצודת ציון

"ואילילה" - מלשון יללה

"שולל" - ענין שטות וטרוף הדעת וכן מוליך יועצים שולל (איוב יב)

"כתנים" - מין נחש

"כבנות יענה" - שם עוף בת היענה

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"נגע" - הפורעניות והחרבן נגעה עד עיר המיוחדת על עמי וחוזר ומפרש עד ירושלים (ולפי שמיכה היה משבט יהודה לכן אמר שער עמי)

"כי אנושה מכותיה" - ר"ל כי כ"א ממכות שומרון היתה כאובה ביותר עד אשר התהלכה ובאה עד יהודה כי בראות נ"נ שסנחרב הרג ואבד וכלה את מלכות אפרים וה' לא עזרם לזה ערב לבו לגשת לבוא על יהודה

מצודת ציון

"אנושה" - כאובה ביותר כמו אנוש חצי (שם לד)

"שער עמי" - עיר עמי וכן באחד שעריך (דברים יז)

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בבית לעפרה" - בכל בית מבתי עיר עפרה התגלגלי בעפר דרך אבילות והוא לשון הנופל על לשון עפרה שמה ובעפר התגלגלי

"בגת אל תגידו" - גת היא מערי פלשתים ואמר אל תגידו שמה מגודל החורבן ואל תבכו בהיותכם שמה כי ישמחו על החורבן ועל הבכיה (ועם כי בודאי ידעו בגת בלא הם אמר כן למליצת הקינה) וכן אל תגידו בגת (א)

מצודת ציון

"התפלשי" - ענין הגלגול והלכלוך וכן והתפלשו אדירי הצאן (ירמיהו כה)

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"יקח מכם עמדתו" - הנה הם עמדו במקומם ולא יצאו לנחם והאויב יבוא ויקח מכם את העמידה של כל אחד ואחד כי תהיו נעים ללכת גולה

"לא יצאה וגו'" - בתחלה גלו אנשי בית האצל ועברו דרך צאנן בקול מספד ויושבי צאנן לא יצאו למספד בית האצל לנחמם כי בטוחים היו שגם הם יגלו אחריהם וגם זה לשון הנופל על לשון כי יצאה וצאנן קרובים בלשון

"עברי לכם" - את העדה היושבת בעיר שפיר עברי לכם בגולה בגלוי בית הבושת כדרך הגולים וגם הוא לשון נופל על לשון כי שפיר הוא ענין שליא היוצא מרחם האשה בעת הלידה

מצודת ציון

"עריה" - ענין גלוי כמו ואת ערום ועריה (יחזקאל טז)

"בשת" - הוא כנוי לערוה וכן והחזיקה במבושיו (דברים כה)

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי ירד וגו'" - ר"ל כי הרע הבא לשער ירושלים הנה ירד מאת ה' ולא בא במקרה ולכן נלקו עמה כל המקומות

"כי חלה לטוב" - אשר העיר מרות נתמלאה חלחלה על הטוב שהיה לה מאז שנאבדה ממנה

מצודת ציון

"חלה" - מלשון חיל וחלחלה

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי בך" - בלכיש נמצאו פסילי עשרת השבטים

"ראשית חטאת" - כי היא ראשית חטאת

"לבת ציון" - ר"ל היא למדה תחלה עבודת העכו"ם לאנשי ציון

"רתום וגו'" - אתה עדת לכיש קשור את המרכבה אל הרכש שהם קלי המרוץ לרכוב בה לברוח מפני העכו"ם וגם הוא לשון הנופל על לשון כי רכש ולכיש קרובים בלשון

מצודת ציון

"רתום" - הוא ענין אסור וקשירה והוא לשון ערבי

"לרכש" - שם מין בהמה הקלה לרוץ כמו רכבי הרכש (אסתר ח)

"לבת ציון" - לעדת ציון

"פשעי" - כן יקראו הפסילים כי מפשעת אנשים וכן והפשע שומם (דנייאל ח)

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בתי אכזיב" - היא מערי יהודה ומרדה במלכה והיתה נמשכת אחר פקח בן רמליהו מלך ישראל ולכן אמר הנה בבוא האויב יחריב בתי אכזיב ותהיה נעזב ונפסק ממלכי ישראל כי לא תהיה עוד להם (ואמרה כן דרך מליצת הקינה כי בעת שגלו ערי יהודה ע"י נ"נ כבר בטלה מלכות ישראל) וגם זהו לשון הנופל על לשון כי אכזיב שמה ולאכזב תהיה

"לכן" - בעבור רוע מעשיך תתני מתנות ודורונות אל מורשת גת הם אנשי פלשתים כי גת היא משל פלשתים ובימי דוד לקחו ישראל מידם ובעון ישראל חזרו פלשתים לקחת את גת להיות להם למורשה וכאומר הנה מאז ירשת ארצו ועתה חזר ולקח ועתה תהיה נכנעת לו ותחלה פניו במנחה

מצודת ציון

"שלוחים" - כן יקרא מתן גדול וכן ויתנה שלוחים לבתו (מלכים א' ט)

"על" - כמו אל

"מורשת" - מלשון ירושה

"לאכזב" - ענין עזיבה והפסק כמו כי תכזבי (ישעיהו נז)

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"עד עדולם יבוא כבוד ישראל" - מלת היורש משמשת בשתים ור"ל עד עיר עדולם יביא היורש את כבוד ישראל כי את כל הארץ יקח עם כבוד העושר והממשלה

"עוד היורש" - עוד עליך מורשה אביא היורש את הארץ והוא נ"נ כי גם אותך יירש וגם הוא לשון הנופל על לשון מורשה שמה ואת היורש אביא

מצודת ציון

"אבי" - כמו אביא באלף וכן אל יני ראשי (תהלים קמא)ומשפטו יניא באל"ף

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי גלו ממך" - בני תענוגיך

"הרחיבי קרחתך כנשר" - עשי לך קרחה רחבה כנשר הזה אשר אחת לעשר שנים יגביה לעוף עד האויר העליון סמוך לגלגל האש ומרוב החום ימרטו כנפיו ותפול נוצתו וישאר קרח קרחות רחבות

"קרחי וגוזי" - תלשי שער ראשך וגוזזי אותם במספרים דרך צער ואבל על בניך המפונקים אשר גלו ממך

מצודת ציון

"קרחי" - ענין מריטת השער וכן והקריחי עליך (יחזקאל כז)

"וגוזי" - מלשון גזיזה וחתוך וכן גזי נזרך (ירמיהו ז)

"תענוגיך" - מלשון עונג ותפנוק