לדלג לתוכן

מ"ג זכריה א ח

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג זכריה · א · ח · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ראיתי הלילה והנה איש רכב על סוס אדם והוא עמד בין ההדסים אשר במצלה ואחריו סוסים אדמים שרקים ולבנים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
רָאִיתִי הַלַּיְלָה וְהִנֵּה אִישׁ רֹכֵב עַל סוּס אָדֹם וְהוּא עֹמֵד בֵּין הַהֲדַסִּים אֲשֶׁר בַּמְּצֻלָה וְאַחֲרָיו סוּסִים אֲדֻמִּים שְׂרֻקִּים וּלְבָנִים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
רָאִ֣יתִי ׀ הַלַּ֗יְלָה וְהִנֵּה־אִישׁ֙ רֹכֵב֙ עַל־ס֣וּס אָדֹ֔ם וְה֣וּא עֹמֵ֔ד בֵּ֥ין הַהֲדַסִּ֖ים אֲשֶׁ֣ר בַּמְּצֻלָ֑ה וְאַחֲרָיו֙ סוּסִ֣ים אֲדֻמִּ֔ים שְׂרֻקִּ֖ים וּלְבָנִֽים׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

חֲזֵיתִי בְּלֵילְיָא וְהָא גְבַר רָכִיב עַל סוּסֵי סִמוֹק וְהוּא קָאֵים בֵּין אִילָנַיָא דַהֲדַסַיָא דִי בְּבָבֶל וּבַתְרוֹהִי סוּסְוָן סוּמְקִין קְוָחִין וְחִוְרְיָן:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ראיתי הלילה וגו'" - רבותינו פירשו מה שפירשו באגדת חלק אך אין סדר הפרשה והלשון מתיישב בו

"והנה איש" - מלאך

"על סוס אדום" - רמז הוא ליפרע מכשדים ממדי ופרס בחרב ובדם כמו שהוא אומר כאן וקצף גדול אני קוצף על העכו"ם

"ואחריו סוסים אדומים וגו'" - מוכנים לשליחותו של מקום ויש בהם מיני צבעים הרבה ושבח הוא לו

"שרוקים" - לא ידעתי מה צבע הוא וי"ת קווחין

"בין ההדסים אשר במצולה" - בין אילני דהדסיא דבבל

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"ההדסים" - שם אילן המריח

"במצולה" - ענינו מקום רבוי המים כמו ותשליכני מצולה (יונה ב)

"שרוקים" - מצויירים בצבעים מחולפים ודוגמתו בדרז"ל אשה לא תעבור שרק על פניה (שבת צה) 

מצודת דוד

"ואחריו" - אחר האיש הרוכב עמדו סוסים אדומים וגו'

"והוא" - האיש הרוכב על הסוס עמד בין אילני הדס העומדים במצולה

"הלילה" - ר"ל בלילה

"איש" - ר"ל מלאך וכן והאיש גבריאל (דנייאל ט)

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ראיתי הלילה והנה איש רוכב על סוס אדום", כבר אמרו חז"ל [בפרק הרואה דף נ"ז] הרואה סוס אדום בחלום ברדוף קשה לו בנחת יפה לו, סוס לבן בין ברדוף בין בנחת יפה לו, כי הסוס מורה על המלחמה כמ"ש סוס מוכן ליום מלחמה, ובצד אחר מורה על הגאוה וההתנשאות, ובהיותו אדום שמורה שפיכת דמים וברדוף שמורה שרודף לשפך דם הוא אות הרצח, אבל אם הוא בנחת או שהוא סוס לבן הוא מורה על התנשאות לא על ש"ד, והנה ראה סוסים ואיש רוכב ומלאך, הסוסים הם הגבורים אנשי המלחמה, וראה סוס אדום הוא מציין גבור אחד אשר יצא להלחם על מלך פרס ולתפוס מלכות אחריו, והוא אלכסנדר המוקדני שנצח את דריוש במלחמותיו, והוא אשר ראהו דניאל בדמות צפיר העזים המנגח את האיל, וזכריה ראהו כסוס אדום שמורה על הדם אשר ישפך, והאיש הרוכב עליו הוא שר יון המנהיג אותו בכחו ובגבורתו לעשות חיל, ועז"א "ראיתי הלילה" כי כל מלך מן הד' מלכיות שעמד למשול נדמה כלילה בפ"ע, כי הצרה נמשלה ללילה, ואר"י (בפרק חלק) בקש הקב"ה להפוך העולם כולו ללילה, אבל ראה שהסוס והאיש הרוכב עליו עומד, שזה סימן טוב, ר"ל "שיעמד בין ההדסים אשר במצולה" ר"ל בין הצדיקים שימצא בדור ההוא במצולת העולם השפל, שם יעמוד הסוס ולא ירדוף לשפך דם, וכן היה שכאשר בא אלכסנדר לירושלים יצא כנגדו שמעון הצדיק ואחיו הכהנים וירד מעל הסוס והשתחוה לו ולא החריב את ירושלים ולא עשה להם רעה, ואחריו אחר הסוס הזה שהאיש רוכב עליו, ר"ל אחר אלכסנדר מוקדון, היו "סוסים אדומים שרוקים ולבנים". האדומים מורים על מלחמה, והלבנים מורים על שלום, והשרוקים הם מורכבים מאדום ולבן והוא ממוצע ביניהם, ר"ל ששרי צבאותיו שהם ירשו מלכותו אחריו היו ביניהם אוהבי מלחמה ושופכי דם, ומקצתם היו אוהבי שלום ומנוחה, ומקצתם היו ממוצעים, לפעמים לחמו ולפעמים ישבו בשלום:

ביאור המילות

"שרוקים". מנוקדות בכמה גונים כפי' המפרשים:
 

<< · מ"ג זכריה · א · ח · >>