מצודות על זכריה א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


מצודות על זכריה · א · >>

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"קצף ה'" - ר"ל חרבן הבית שהיה בימי אבותיכם לא במקרה היה כי אם ה' קצף עליהם בעבור העון בא בגמול

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואמרת" - עכ"ז תאמר אליהם וגו' שובו אלי ואז אשוב אליכם להשרות שכינתי בתוככם

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הראשונים" - שהיו בימיהם

"כאבותיכם" - שהיו בימי החרבן

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"איה הם" - כאומר הלא נלקו בחרב וברעב ובדבר

"והנביאים הלעולם יחיו" - כאומר ואם תשיבו לומר הנביאים איה הם הלא גם הם מתו עם שלא עשו הרע על זה אשיב לכם וכי הנביאים יחיו עד עולם כי הלא מתו במלאות שנותיהם

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וישובו" - אבותיכם עצמם שבו לומר בעת החרבן הנה כמו שחשב ה' לעשות לנו כפי מעשינו כן עשה לבד אתנו והנביאים לא נלקו כמונו

"אך דברי וחוקי" - אך דברי חוק הגזרה אשר צויתי את הנביאים לנבאות הלא המה השיגו את אבותיכם לבד ולא את הנביאים

מצודת ציון

"זמם" - ענין מחשבה כמו זממו אל תפק (תהלים קמ)

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לאמר" - ר"ל שיאמר לישראל את המראה אשר ראה

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואחריו" - אחר האיש הרוכב עמדו סוסים אדומים וגו'

"והוא" - האיש הרוכב על הסוס עמד בין אילני הדס העומדים במצולה

"הלילה" - ר"ל בלילה

"איש" - ר"ל מלאך וכן והאיש גבריאל (דנייאל ט)

מצודת ציון

"ההדסים" - שם אילן המריח

"במצולה" - ענינו מקום רבוי המים כמו ותשליכני מצולה (יונה ב)

"שרוקים" - מצויירים בצבעים מחולפים ודוגמתו בדרז"ל אשה לא תעבור שרק על פניה (שבת צה)

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אני אראך" - במראה נבואה אראה לך על מה מרמז וזהו במה שהשמיע לאזניו דברי האיש העומד בין ההדסים האמור במקרא שלאחריו

"ואומר" - שאלתי את המלאך הדובר בי מה אלה ר"ל על מה מרמז

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויען האיש וגו'" - עם כי הוא שאל אל המלאך הדובר בו ענהו האיש וגו'

"אלה" - הסוסים האלה הם אשר שלח ה' להתהלך בארץ לארכה ולרחבה לרשת משכנות לא להם כל אחד בזמנו

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"התהלכנו בארץ" - ר"ל ירשנו את כל הארץ והנה כולה יושבת בשלוה והשקט ואין מי שערב לבו לגשת למלחמה לקחת מה מידינו ופתרון המראה היא הסוסים הם שלוחי המקום ירמזו על המושלים בכיפה והראה לו בדמות סוסים לרמז על המהירות וקלות התנועה והיה הרבה מכל מין לרמז על מרבית המהירות וכדרך שראה במראה אחרת כמ"ש והנה ארבע מרכבות וגו' במרכבה הראשונה סוסים אדומים וגו' (לקמן ו) והאדומים בכללם ירמזו על בבל שנאמר בו אנת הוא ראשה די דהבא (דנייאל ב) ומראה הזהב אדומה היא והמלאך שרכב על אחד מהאדומים בא לרמז שלא במקרה נפלה בבל אבל ה' שלח מלאכו והוא רכב עליה וכבשה תחתיו והעמידה בין ההדסים אשר במצולה לרמז שמפלת בבל היתה בארצה שעמדה במצולה כמ"ש האומר לצולה חרבי (ישעיהו מד) ובה גדלו הדסים מרובים והשרוקים ירמזו על מדי ופרס לפי שהיו שתי מלכיות בא הרמז בסוסים בעלי מראה מחולפי הגוונים ולא בעלי גוון אחד והלבנים ירמזו על אנשי אנטיוכוס ויתכן שזהו לפי שמנהגם היה ללבוש מלבושי לבנים וכל טיבם ויופיים שהיו לבנים בהפלגה (ולא הראה לו במראה ההיא ממשלת טיטוס לפי שממשלתה היתה אחר חורבן בית השני ועדיין לא דבר בו מהחורבן הזה ולאחר שדבר בו מזה הראה לו באמת רמזים גם ממשלת טיטוס)

"ויענו וגו'" - כי המלאך העומד בין ההדסים שאלם מה עשו בארץ כ"א בזמנו ועם כי לא נזכר כי מהתשובה יובן ששאלם על זה

מצודת ציון

"יושבת" - רצה לומר יושבת בשלוה

"ושוקטת" - מלשון השקט ומרגוע

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אשר זעמתה" - אשר כעסת עליהם זה זמן ע' שנה מעת חורבן הבית וכאומר הלא עדיין הם בכלל הזעם אם הם נכנעים למלכי מדי ופרס

"מלאך ה'" - העומד בין ההדסים

"ה' צבאות עד מתי אתה וגו'" - כאומר אף אם המשלת המלכיות ההם כ"א בזמנו ומסרת שרי מעלה מהעכו"ם תחת שרי מעלה של כל המושל בזמנו אבל הלא אתה ה' על צבאות מעלה ומטה והכל בידך ומדוע לא תרחם אתה את ירושלים וגו' הלא אתה שר ישראל ואתה מושל בכל

מצודת ציון

"ויען" - ענין הרמת קול כמו וענית ואמרת (דברים כו)

"זעמתה" - מלשון זעם וכעס

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"דברים טובים" - הם הדברים שצוה לו המלאך לקרוא אותם לפרסמם ברבים

"את המלאך הדובר בי" - למען יאמרם הוא אלי

מצודת ציון

"נחומים" - מלשון נחמה

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"קנאתי לירושלים" - בעבור מה שעשו העמים לירושלים ולציון כועס אני הרבה

מצודת ציון

"קנאתי" - ענין כעס כמו הם קנאוני בלא אל (שם לב)

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וקצף" - עתה יפרש שהקצף היא על העמים היושבים שאנן והשקט על אשר אני קצפתי מעט על ישראל והמה עזרו אל הקצף לעשות רעה עוד יותר ממה שקצפתי

מצודת ציון

"השאננים" - מלשון שאנן והשקט

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וקו ינטה" - הבונה ינטה קו המשקולת לבנות חומת העיר ולא ימחה המלך בידם

"לכן" - הואיל ומאד הרעו לישראל לכן כבר שבתי את ישראל לירושלים מפאת הרחמים עם כי לא זכו ועוד יבנה בה ביתי ולא יבטל המלך את הבנין בדרך שבטל כורש

מצודת ציון

"וקו" - ענינו חוט המשקולת של הבנאי וכן קו לקו (ישעיהו כח)

"ינטה" - מלשון הטיה

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ונחם ה'" - ואח"ז בגאולה העתידה ינחם ה' עוד את ציון ויבחר עוד בירושלים וכאומר הנה אז תהיה גאולה שלימה גאולת עולם ואז ימשלו הם על כל האומות

"עוד תפוצנה" - ר"ל עוד יבוא חרבן וגלות על הבית השני ויפוצו יושבי ערי יהודה מכל טוב ויסחו מן הארץ הטובה

"עוד קרא לאמר" - גם זה מדברי המלאך שאמר להנביא עוד קרא לאמר את זאת

מצודת ציון

"תפוצנה" - ענין פזור כמו ומאלה נפצה כל הארץ (בראשית ט)