עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּבַל־יֹֽאמְרוּ֙ לִלְבָבָ֔ם כׇּל־רָעָתָ֖ם זָכָ֑רְתִּי עַתָּה֙ סְבָב֣וּם מַעַלְלֵיהֶ֔ם נֶ֥גֶד פָּנַ֖י הָיֽוּ׃
"ובל יאמרו ללבכם", ר"ל כי בעת שהיה רע להם היו חושבים בלבבם שאני זוכר את רעתם ומעניש אותם ולכן לא נגלה רעתם כ"כ, אבל בעת שרציתי לרפא אותם והרחבתי את גבולם "לא יאמרו ללבבם עוד שכל רעתם זכרתי", וחושבים ששכחתי רעתם ולא אענישם ולכן יעשו עונות בפרהסיא, אולם יאמר למה לי לזכור רעתם הקודם, הלא "עתה סבבום מעלליהם", הלא יסבבו אותם מעלליהם הרעים שעושים עתה אשר "נגד פני היו", שהם עומדים נגד פני בהוה, וא"צ כלל לזכור עונות ראשונים:
