מ"ג הושע ז ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות הושע


<< · מ"ג הושע ז · ג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ברעתם ישמחו מלך ובכחשיהם שרים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בְּרָעָתָם יְשַׂמְּחוּ מֶלֶךְ וּבְכַחֲשֵׁיהֶם שָׂרִים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בְּרָעָתָ֖ם יְשַׂמְּחוּ־מֶ֑לֶךְ וּבְכַחֲשֵׁיהֶ֖ם שָׂרִֽים׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

בִּסְרִיקַתְהוֹן מַחֲדַן מַלְכָּא וּבְכַדִיבֵיהוֹן רַבְרְבִין:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ישמחו מלך" - מלכם חפץ ברעה שהם עושים

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ברעתם", מעתה יתחיל הנביא לספר אופן מפלתם ע"י מלך אשור שהגלה אותם מארצם, ותחלה יספר הסבה אשר הסבה כל זאת, שהסבה הראשונה לזה היה ע"י שמרדו במלכיהם והרגו אותם, שתחלה התקשר שלום בן יבש והרג את זכריה בן ירבעם ויכהו קבל עם, ועליו עלה מנחם בן גדי וימיתהו וימלוך תחתיו, וזה היה הסבה שבא פול מלך אשור על הארץ ומנחם נתן לו אלף ככר כסף להחזיק הממלכה בידו (מ"ב ט"ו) ואח"כ התקשר פקח בן רמליהו על פקחיה בן מנחם וימיתהו וימלוך תחתיו, ועליו עלה תגלת פלאסר מלך אשור ויגלה זבולון ונפתלי, וזה היה ע"י אחז (כנז' שם ט"ז) ואח"כ הכה הושע בן אלה את פקח וימלוך תחתיו, ועלה עליו שלמנאסר מלך אשור ויהי הושע לו עבד וימצא מלך אשור בהושע קשר כי שלח מלאכים אל סוא מלך מצרים ויעצרהו מלך אשור ויאסרהו בבית כלא וצר על שומרון ויגל את ישראל אשורה (שם סי' י"ז), ויתב' מדברי הספר כי גם מה שמצא מלך אשור קשר בהושע היה בסבת מלשינות מבני ישראל, שמרדו בהושע וחשבו עליו מזימות להשחיתו והם גלו אזן מלך אשור מאשר חושב למרוד בו, ועל הדברים האלה הטיף החוזה דברי נבואותיו מכאן עד סוף הספר, ועפ"ז נבוא אל הבאור, יאמר בעת שהיו עדיין נאמנים למלכם, "וברעתם ישמחו מלך" משתדלים לשמח לב מלך ברעתם "ולב שרים בכחשיהם", וזה היה קודם המרד, בעת ההיא.

ביאור המילות

"ברעתם. בכחשיהם", הכחש יבא גם על הכחשת האמונה. כמו וכחשתי לאל ממעל, פשוע וכחש בה', והרעות הם הפעולות הרעות, ויאמר רבותא שגם המלך אשר במשפט יעמיד ארץ שמחוהו ברעתם בין אדם לחברו, וגם השרים היו מכחישים בה' והחזיקו בע"ז, לא המלך לבדו שהוצרך לזה כדי שלא יעלו העם ירושלים:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ובכחשיהם" - במעשה השקרים משמחים את השרים

"ברעתם" - במה שעושים את הרעה משמחים את מלך ישראל כי כשר הדבר לפניו וחפץ בזה

מצודת ציון

"ובכחשיהם" - בשקריהם

<< · מ"ג הושע · ז · ג · >>