מ"ג הושע ז ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות הושע


<< · מ"ג הושע ז · ד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כלם מנאפים כמו תנור בערה מאפה ישבות מעיר מלוש בצק עד חמצתו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כֻּלָּם מְנָאֲפִים כְּמוֹ תַנּוּר בֹּעֵרָה מֵאֹפֶה יִשְׁבּוֹת מֵעִיר מִלּוּשׁ בָּצֵק עַד חֻמְצָתוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כֻּלָּם֙ מְנָ֣אֲפִ֔ים כְּמ֣וֹ תַנּ֔וּר בֹּעֵ֖רָה מֵאֹפֶ֑ה יִשְׁבּ֣וֹת מֵעִ֔יר מִלּ֥וּשׁ בָּצֵ֖ק עַד־חֻמְצָתֽוֹ׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

כּוּלְהוֹן מַחְמַדִין לְמֵינַף נְשֵׁי חַבְרֵיהוֹן דָלְקִין כְּתַנוּרָא דַאֲזָלֵיהוֹן נַחְתּוֹמָא בְּכֵן יִגְלוּן בִּפְרִיעַ מִקִרְוֵיהוֹן כְּמָא דְמוֹחָן לְקַיָמָא מַחְשְׁבַת רִשְׁעָא וְעַל דְלָא אִדְכָּרוּ נִסִין וּגְבוּרָן דְאִתְעֲבִידוּ לְהוֹן בְּיוֹם מִסַקְהוֹן מִמִצְרַיִם מֵעִדַן מֵילַשׁ לִישָׁא עַד לָא חֲמָע:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בוערה מאופה" - שהוסקה מיד הנחתום כן יצרם בוער בקרבם

"ישבות מעיר" - י"ת מה שתירגם ואיני יכול ליישב בו לשון המקרא ולפי משמעו ישבות יצרם הרע שהיה מעירם

"מלוש בצק עד חומצתו" - משחשב בלבו את הרעה כיצד יעשה אותה הוא שובת וישן עד הבוקר שהוא יכול לעשותה כמו שהאופה שובת מלוש בצק עד שהחמיצה שהוא יכול לאפות וכן הוא אומר (במיכה ב) הוי חושבי און ופועלי רע כל משכבותם כאור הבקר יעשוה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כולם מנאפים", עסקו כולם בניאוף "כמו תנור בוערה מאופה", מדמה במליצתו יצר הזנות כלהבת אש המבעיר את התנור ומסיקו ומחממו, כי כן יבעיר אש התשוקה אל המשגל, והאופה המסיק את התנור יושב כל הלילה ומבעיר שם את האש, ואם יתנמנם יש לו איש אחד שמעיר אותו משנתו בל יניח את התנור להצטנן, ולא יוכל לישן רק בעת שילוש בצק חדש וממתין עד שתתחמץ העסה שיהיה ראוי לאפות שאז "מלוש בצק עד חומצתו ישבות המעיר" אותו משנתו ולא יעירנו, והיינו שהכח המתאוה לא יניחנו רגע ויעורר את תאותו בכל פעם ולא ישבות רק שעה קטנה מעת שנאף עד תחליף תאותו כח, כ"ז עושים בעת שיש להם שלום עם המלך והשרים, אבל.

ביאור המילות

"בוערה". הה"א נוספת כי תנור זכר, ולכן הנגינה מלעיל:

"חמצתו". מקור בפלס לחומלה עליך או שם בשקל טומאה, רד"ק:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כמו תנור" - חמום הזנות בוער בהם כמו תנור הבוער מהיסק האופה

"ישבות מעיר" - היצר המעיר אותם לזנות ישבות מלישת הבצק עד שיתחמץ שיהא ראוי לאפותו ר"ל אינו בטל מן הזנות מעת שחשב כ"א עד שיהיה ספק בידו לעשות ולא יותר ולפי שהמשילו אל התנור אמר לשון הנופל בתנור שאין התנור בטל מן האפיה כי אם עד שיתחמץ העיסה ולא יותר

מצודת ציון

"בוערה" - מלשון הבערה והיסק

"ישבות" - ענין מניעה ובטול

"מעיר" - מלשון התעוררות

"מלוש" - מלשון לישה והוא עשיית העיסה כמו לושי ועשי עוגות (בראשית יח)

"בצק" - עיסה כמו את בצקו (שמות יב)

"חומצתו" - מלשון חמץ

<< · מ"ג הושע · ז · ד · >>