"יונקותיו" - ענפיו הרכים וכן ויעל כיונק לפניו (ישעיהו נג)
"הודו" - ענין הדר ונאה
מצודת דוד
"ילכו יונקותיו" - ענפיו יתפשטו למרחוק והוד יפיו יהיה כאילן זית שעליו לחים כל השנה וריחו יהיה נודף כריח לבנון המריח ביותר לפי מרבית העשבים והאילנות הגדילים שמה ר"ל יהיו משופעים בהרבה מיני טובות
"ילכו יונקותיו", שהם ענפים הרכים שעולים מן הארץ אצל השרשים הם ילכו ויתפשטו, ר"ל הבנים שיהיו באחרית הימים שהם היונקות שעלו אחרי השרשים הקדמונים שהכו ונתבטלו הם יהיו לעצים רעננים נושאי פרי, "ויהי כזית הודו" שהזית יתן שמן למאור, כן יאירו פרים באור ה', והזית עלהו רענן בקיץ ובחורף וכן יתמידו בהצלחתם בכל הזמנים, "וריח לו כלבנון" ועדן יהיה להם ריח הלבנון שהיא הקדושה והטהרה המתיחסת אל הלבנון שהוא בא"י מקום הטהרה והקדושה:
ביאור המילות
"יונקותיו". הם הבדים הדקים שעולים אצל האילן מן השרשים (יחזקאל י"ז):
