מ"ג זכריה יא ח
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואכחד את שלשת הרעים בירח אחד ותקצר נפשי בהם וגם נפשם בחלה בי
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וָאַכְחִד אֶת שְׁלֹשֶׁת הָרֹעִים בְּיֶרַח אֶחָד וַתִּקְצַר נַפְשִׁי בָּהֶם וְגַם נַפְשָׁם בָּחֲלָה בִי.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וָאַכְחִ֛ד אֶת־שְׁלֹ֥שֶׁת הָרֹעִ֖ים בְּיֶ֣רַח אֶחָ֑ד וַתִּקְצַ֤ר נַפְשִׁי֙ בָּהֶ֔ם וְגַם־נַפְשָׁ֖ם בָּחֲלָ֥ה בִֽי׃
תרגום יונתן
רש"י
"ותקצר נפשי בהם" - מאסתים וכל ל' קוצר נפש הוא דבר צרה או דבר מיאוס שאין הדעת סובלתו וקצר הלב והמעים מלהכיל כמו שאליהו אמר הציקתני רוח בטני (איוב לב)
"גם נפשם בחלה בי" - זכרונם היה רב במעי וממלא את רוחי ומציק את בטני ובחלה פי' רבותינו לשון גודל במס' נדה משל משלו חכמים באשה פגה בוחל וצמל פגה עודה תינוקת בוחל אלו ימי הנעורים שכבר היא גדולה והביאו מקרא זה ראיה לדבריהםמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"וגם נפשם בחלה בי" - ר"ל גם נפשות הצאן מאסה בי כי לא שמעו לקול שאגתי כדרך הצאן המכיר קול הרועה ונשמעין אליו והרמז הוא שאחרי מיתת ג' בני מתתיהו מאס ה' בעם ישראל על כי גם המה מאסו בו והשחיתו דרכם
"ותקצר נפשי בהם" - ר"ל לא היתה דעתו רחבה עליו בעבור טורח הצאן ומאס בהם
"ואכחיד את שלשת הרועים" - דרך הרועה הגדול להשים תחתיו רועים קטנים להיות לו לעזר וכן עשה זכריה ברעותו את הצאן ואמר הנה בזמן ירח אחד הסרתי ומנעתי שלשת הרועים אשר שמתים תחתי ובא לרמז על שלשת הרועים הנעימים בני מתתיהו בן יוחנן כ"ג ששמשו ל' שנה ונכחדו מן העולם כי יהודה שמש שש שנים ויהונתן שש ושמעון י"ח הרי שלשים שנה ולפי שהשנים קרואים גם בלשון ימים כמ"ש ימים תהיה גאולתו (ויקרא כה) לפיכך בא הרמז בירח ימים שהיא שלשים ימים (ולא זכר מתתיהו אביהם הזקן כי לא שמש אלא שנה אחת וזהו בעזר בניו לפי רוב זקנותו)
מצודת ציון
"ואכחיד" - ענין מניעה והסרה כמו ולא כחדו מאבותם (איוב ט"ו)
"בירח" - בחדש
"ותקצר נפשי" - כן יאמר על דבר הקשה לסבול וכן ותקצר נפשו למות (שופטים ט"ז)
"בחלה" - ענין מיאוס ותעוב ואין לו דומהמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •