מ"ג מיכה ז יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג מיכה · ז · יד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
רעה עמך בשבטך צאן נחלתך שכני לבדד יער בתוך כרמל ירעו בשן וגלעד כימי עולם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
רְעֵה עַמְּךָ בְשִׁבְטֶךָ צֹאן נַחֲלָתֶךָ שֹׁכְנִי לְבָדָד יַעַר בְּתוֹךְ כַּרְמֶל יִרְעוּ בָשָׁן וְגִלְעָד כִּימֵי עוֹלָם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
רְעֵ֧ה עַמְּךָ֣ בְשִׁבְטֶ֗ךָ צֹ֚אן נַחֲלָתֶ֔ךָ שֹׁכְנִ֣י לְבָדָ֔ד יַ֖עַר בְּת֣וֹךְ כַּרְמֶ֑ל יִרְע֥וּ בָשָׁ֛ן וְגִלְעָ֖ד כִּימֵ֥י עוֹלָֽם׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

פַּרְנֵס עַמָךְ בְּמֵימְרָךְ עַמָא דְאַחֲסַנְתָּךְ בְּעָלְמָא דְהוּא עָתִיד לְאִיתְחַדְתָּא יִשְׁרוֹן בִּלְחוֹדֵיהוֹן דַהֲווֹ צָדְיָן כְּחוּרְשָׁא יִתְיַתְבוּן כְּכַרְמָלָא וְיִתְפַּרְנְסוּן בְּאַרְעָא מַתְּנַן וְגִלְעָד כְּיוֹמֵי עַלְמִין:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"שוכני לבדד" - שיהא שוכן בטח בדד "יער בתוך כרמל" - ת"י דהוי צדין בחורשא יתיתבון ככרמלא אותן שהיו שוממים כיערות ישכנו לבדד בתוך כרמל שהוא מקום מיושב ויש לפרש שוכני לבדד ביערים לא יראו מחיות השדה כבתוך כרמל

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ירעו בשן וגלעד" - יהיו רועים בבשן ובגלעד במרעה שמן כמו בימי עולם הוא ימי משה שנחלו אז הארץ ההיא ונתנה לנחלה לראובני ולגדי ולחצי שבט מנשה

"יער בתוך כרמל" - ר"ל ישכון בטח ביער שהוא מקום חיות רעות כמו בתוך הכרמל שהוא מקום מצוי שם מרבית אנשים ולא ילכו שם החיות וכענין שנאמר וישנו ביערים (יחזקאל לד)

"צאן נחלתך" - ישראל שהם צאן נחלתך שהנחלתו לך לעם יהיה שוכן לבדד ר"ל בטח כי המתפחדים ישכנו יחד למען איש אחיו יעזורו ולא כן השוכן בטח

"רעה עמך" - חזר הנביא להתפלל לה' ואמר אתה ה' רעה והנהג את עמך בשבטך ולפי שהמשילו לרועה אמר לשון הנופל ברועה שמנהיג את הצאן ע"י השבט שבידו 

מצודת ציון

"רעה" - ענין הנהגה

"שוכני" - היו"ד יתירה

"לבדד" - יחידי כמו לבדד לבטח תושיבני (תהלים ד')

"כרמל" - כן יקרא מקום שדות וכרמים

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"רעה עמך", כאשר ראה החוזה אריכות ימי הגלות התפלל אל ה' שירחם עליהם במשך העתים האלה, אומר אל ה' "רעה עמך בשבטך", גם אם תצטרך להכות אותם במשך ימי גלותם, "רעה עמך", בהשגחתך כרועה צאנו ירעה, ולא תכם במקל חובלים רק "בשבטך" תוכיחם בשבט אנשים, לא במטה ובמקל, "צאן נחלתך שוכני לבדד יער, (רעה) בתוך כרמל", הנה הם שוכנים לבדד, ר"ל נפרדים מכל פועלי און ובכ"ז הם ביער מלא חיות רעות טורפות, אבקש רעה אותם בתוך כרמל שהוא מלא תבואה, (ר"ל שתשגיח עליהם שיהיה להם כל צרכיהם) עד יבא העת "שירעו בשן וגלעד כימי עולם" ר"ל שישובו לארץ ישראל:

 

<< · מ"ג מיכה · ז · יד · >>