מ"ג נחום א יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג נחום · א · יד

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וצוה עליך יהוה לא יזרע משמך עוד מבית אלהיך אכרית פסל ומסכה אשים קברך כי קלות

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְצִוָּה עָלֶיךָ יְהוָה לֹא יִזָּרַע מִשִּׁמְךָ עוֹד מִבֵּית אֱלֹהֶיךָ אַכְרִית פֶּסֶל וּמַסֵּכָה אָשִׂים קִבְרֶךָ כִּי קַלּוֹתָ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְצִוָּ֤ה עָלֶ֙יךָ֙ יְהֹוָ֔ה לֹא־יִזָּרַ֥ע מִשִּׁמְךָ֖ ע֑וֹד מִבֵּ֨ית אֱלֹהֶ֜יךָ אַכְרִ֨ית פֶּ֧סֶל וּמַסֵּכָ֛ה אָשִׂ֥ים קִבְרֶ֖ךָ כִּ֥י קַלּֽוֹתָ׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

וִיפַקֵיד עֲלָךְ יְיָ אַתְּ מַלְכָּא דְאַתּוּר וְלָא יְהֵי דָכְרָן מִשְׁמָךְ עוֹד מִבֵּית טַעֲוָתָךְ אֱשֵׁיצֵי צְלַם וּמַתְּכָא תַּמָן אֲשַׁוֵי קִבְרָךְ אֲרֵי קַלִילָא דָא קֳדָמָי:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וצוה עליך ה'" - עתה מוסב הדיבור אל מלך אשור

"לא יזרע משמך עוד" - לא יעמוד ממך מלך

"מבית אלהיך אכרית פסל ומסכה" - ואשים את בית אלהיך קברך שם תברח להמלט ושם תהרג כמו שכתוב שנהרג אביך בית נסרוך אלהיו

"כי קלות" - בעיני

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"אשים קברך" - ר"ל אני אשים לך קבר המיוחד לך כי אני אלחם בך

"כי קלות" - היית קל בדעתך לשלוח לחרף כלפי מעלה ולכן אקח ממך נקם

"אכרית פסל ומסכה" - כי שממה תהיה

"לא יזרע משמך עוד" - ר"ל לא ימלוך מי מזרעך

"וצוה עליך ה'" - מול מלך אשור יאמר 

מצודת ציון

"קלות" - מלשון קל

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וצוה עליך ה'", מסב פניו אל סרדנאפל, ה' צוה וגזר עליך אשר "לא יזרע משמך עוד", שלא יעמוד מבניך מלך שיקרא על שמך, כי נמחה הוא וזרעו ושמו לא יזכר עוד, "מבית אלהיך אכרית פסל ומסכה" שהיה מנהג המלכים להעמיד פסילי צלמם בבית אלהיהם, והיו מכבדים את פסלו ומיחסים לו אלהות, ואז הסירו כל פסל שהיה אות ציון לכבודו, בהפך העמידו על קברו פסל של גנאי להורות על קלותו ובזיונו, כמו שזכרו ספורי דברי הימים, ועז"א פסל ומסכה אשים (ציון) "קברך" שיהיה לציון "כי קלות" ונבזית מאד:

ביאור המילות

"וצוה עליך". צוה שאחריו על, הוא, או אזהרה, כמו ויצו ה' על האדם, או שיצוה בעבורו, כמו ויצו עליו פרעה אנשים, ופה ר"ל בעבורך:

"לא יזרע משמך". לא יקום זרע שיקרא על שמך, והמליצה תצייר התרבות הדבר בזריעה, כי בני המלך יקראו בשמו, ושמו כזריעה המצמחת פרי ותנובה:

"כי קלות". מענין בזיון, ויל"פ קלות, נשרפת באש, מענין אשר קלם מלך בבל באש, וכבר בארתי בחבורי בתו"ה (ויקרא כ' ק"נ), שלדעת חז"ל נחשת קלל הוא מענין שרפה, וקלוי משתתף לדעתם עם קלל מפעלי הכפל:
 

<< · מ"ג נחום · א · יד