רש"י על נחום א
רש"י על נחום · א · >>
פסוק א (כל הפסוק)
"משא נינוה" - ת"י מטל כס דלווט לאשקאה ית נינוה
"ספר חזון נחום" - חזון נקוד קמץ לפי שאינו דבוק ואינו דומה לחזון ישעיהו שהוא נקוד חטף פתח וכן פי' ספר חזון כבר נכתב עליה והוא נבואת יונה בן אמיתי ועתה חזר ונתנבא עלי' נחום האלקושי את המשא הזה אלקוש היה שם עירו וכן ת"י מלקדמין אתנבי עלה יונה בר אמתי ותבת מחובהא וכדו דאוסיפת למיחטי תב ואיתנבי עלה נחום דמבית אלקושפסוק ב (כל הפסוק)
פסוק ג (כל הפסוק)
"ה' ארך אפים וגדל כח" - גדל כח הוא והיכולת בידו להנקם ואשר לא מיהר נקמתו לפי שארך אפים הוא ומכל מקום נקה לא ינקה
"ה' בסופה ובסערה דרכו" - הם שלוחיו להפרע מהבבליים שנאמר במצרים (שמות יד) ברוח קדים עזה ובדור המבול (איוב ד) מנשמת אלוה יאבדו בצור נאמר (יחזקאל כו) רוח קדים שברך
"וענן אבק רגליו" - גם הוא דרך נקמתו (שמות יד) וישקף אל מחנה מצרים בעמוד אש וענן (יחזקאל ל) היא ענן יכסנהפסוק ד (כל הפסוק)
"גוער בים" - כמשמעו ודוגמא הוא כלפי העכו"ם שנמשלו למים כענין שנאמר (ישעיהו יז) לאומים כשאון מים כבירים ישאון
"וכל הנהרות החריב" - כאן ניבא שעתיד הקב"ה להמליך את נבוכדנצר (ירמיהו כה) בימי יהויקים ויתן את אשור ואת כל הארצות לחרב
"אומלל בשן וכרמל" - מושבות הטובים
"ופרח לבנון אומלל" - חכמי ישראל פירשו כלפי מיני מגדים שנטע שלמה בבהמ"ק שהיו של זהב וכיון שנכנסו בבליים להיכל יבשופסוק ה (כל הפסוק)
"הרים רעשו ממנו" - המלכים והשרים מהכשדים יפחדו מגזירתו
"ותשא הארץ" - משאת עשןפסוק ו (כל הפסוק)
"נתכה" - הגיע לארץ כמו (שמות ט) ומטר לא נתך ארצה
"נתצו ממנו" - מאימתופסוק ז (כל הפסוק)
"טוב ה' למעוז" - ואף בשעה שהוא נפרע מאויביו לא זזו רחמיו מלהטיב ליראיו ולא כמדת בשר ודם שכשהוא עסוק בזו אינו פנוי בזו כענין שנאמר (שם טו) ה' איש מלחמ' ה' שמו כמו שהוא במכילתין
"ויודע" - את צרכי חוסי בופסוק ח (כל הפסוק)
"ובשטף עובר" - ובחמה שוטפת
"כלה יעשה מקומה" - של ארץ ומוסב זה על ותשא הארץ מפניו כמו שאמור למעלהפסוק ט (כל הפסוק)
פסוק י (כל הפסוק)
"כי עד סירים סבוכים" - כלומר פתאום תבא עליהם מכתם ולא ירדו מכבודם מעט מעט כי בעוד שהסירים והקוצי' נסבכים נשרשים בחזקה
"וכסבאם סבואים" - ועודם במשתיהן ובשמחתן ויש פותרין כי עד סירים לשון הסרה
"אכלו כקש יבש" - אשר נתמלא ונגמר בשולו ויבש
"מלא" - אשובי"ר בלע"ז וכן מלאתך המלאה הזרעפסוק יא (כל הפסוק)
"ממך" - את נינוה
"יצא" - סנחריב החושב רעה דימה להחריב דירת מטה ומעלה כתוב אחד אומר (מלכים ב יט) ואבא מלון קיצו וכתוב אחד אומר (ישעיהו לז) ואבא מרום קיצו בתחילה אחריב דירה של מטה ולבסוף דירה של מעלה כדאי' בחלק (דף צד)פסוק יב (כל הפסוק)
"אם שלמים וכן רבים" - יפה תרגום של יונתן מיושב על המקרא אם יהון שלמים בעצה שיהו כולם שוים בהסכמה א' וכן אם יהיו רבי' מאד אנשי נינוה אויביך ירושלים וכן אף אם גזו חדקל ועברו את פרת לצור עליה לא יצליחו שהרי עניתיך ולא אענך עוד ועוד שמעתי אם שלמים אנשי נינוה בגדולתם וכן אם יהו עוד רבים ונכבדים יותר וכן נגוזו ועבר וכן אגיזם ואעבירם הרי זה כמו (שמו' א) וכאשר יענו אותו כן ירבה
"ועניתיך לא אענך עוד" - אענה אותך בפעם הזאת כלה ונחרצה ולא אזקוק לך עוד ורבותינו דרשו לענין מעשה הצדקה במסכת גיטין אך אינו על סדר שאר הנבואהפסוק יג (כל הפסוק)
פסוק יד (כל הפסוק)
"וצוה עליך ה'" - עתה מוסב הדיבור אל מלך אשור
"לא יזרע משמך עוד" - לא יעמוד ממך מלך
"מבית אלהיך אכרית פסל ומסכה" - ואשים את בית אלהיך קברך שם תברח להמלט ושם תהרג כמו שכתוב שנהרג אביך בית נסרוך אלהיו
"כי קלות" - בעיני
רש"י על נחום · א · >>
