רש"י על נחום א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


רש"י על נחום · א · >>

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

"משא נינוה" - ת"י מטל כס דלווט לאשקאה ית נינוה

"ספר חזון נחום" - חזון נקוד קמץ לפי שאינו דבוק ואינו דומה לחזון ישעיהו שהוא נקוד חטף פתח וכן פי' ספר חזון כבר נכתב עליה והוא נבואת יונה בן אמיתי ועתה חזר ונתנבא עלי' נחום האלקושי את המשא הזה אלקוש היה שם עירו וכן ת"י מלקדמין אתנבי עלה יונה בר אמתי ותבת מחובהא וכדו דאוסיפת למיחטי תב ואיתנבי עלה נחום דמבית אלקוש

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אל קנוא ונוקם ה'" - על זרעו של סנחריב נתנבא נחום ובימי מנשה כמו שמצינו בסדר עולם אל קנא ונוקם ה' מאז שנפרע לישראל מאויביהם וגם עדיין עתה נוקם הוא ובעל חימה ועתיד הוא להיות נוקם לצריו שהחריבו את ארצו והגלו את עמו ונוטר הוא את איבתו לבבליים ור"ש אומר ג' נקימות הללו כנגד ג' גליות שהגלה סנחריב את ישראל כמו שמצינו בסדר עולם

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ה' ארך אפים וגדל כח" - גדל כח הוא והיכולת בידו להנקם ואשר לא מיהר נקמתו לפי שארך אפים הוא ומכל מקום נקה לא ינקה

"ה' בסופה ובסערה דרכו" - הם שלוחיו להפרע מהבבליים שנאמר במצרים (שמות יד) ברוח קדים עזה ובדור המבול (איוב ד) מנשמת אלוה יאבדו בצור נאמר (יחזקאל כו) רוח קדים שברך

"וענן אבק רגליו" - גם הוא דרך נקמתו (שמות יד) וישקף אל מחנה מצרים בעמוד אש וענן (יחזקאל ל) היא ענן יכסנה

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"גוער בים" - כמשמעו ודוגמא הוא כלפי העכו"ם שנמשלו למים כענין שנאמר (ישעיהו יז) לאומים כשאון מים כבירים ישאון

"וכל הנהרות החריב" - כאן ניבא שעתיד הקב"ה להמליך את נבוכדנצר (ירמיהו כה) בימי יהויקים ויתן את אשור ואת כל הארצות לחרב

"אומלל בשן וכרמל" - מושבות הטובים

"ופרח לבנון אומלל" - חכמי ישראל פירשו כלפי מיני מגדים שנטע שלמה בבהמ"ק שהיו של זהב וכיון שנכנסו בבליים להיכל יבשו

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הרים רעשו ממנו" - המלכים והשרים מהכשדים יפחדו מגזירתו

"ותשא הארץ" - משאת עשן

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"נתכה" - הגיע לארץ כמו (שמות ט) ומטר לא נתך ארצה

"נתצו ממנו" - מאימתו

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"טוב ה' למעוז" - ואף בשעה שהוא נפרע מאויביו לא זזו רחמיו מלהטיב ליראיו ולא כמדת בשר ודם שכשהוא עסוק בזו אינו פנוי בזו כענין שנאמר (שם טו) ה' איש מלחמ' ה' שמו כמו שהוא במכילתין

"ויודע" - את צרכי חוסי בו

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ובשטף עובר" - ובחמה שוטפת

"כלה יעשה מקומה" - של ארץ ומוסב זה על ותשא הארץ מפניו כמו שאמור למעלה

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כלה הוא עושה" - לנינוה ומלכי אשור לא ישנה להם עוד פעם אחרת

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי עד סירים סבוכים" - כלומר פתאום תבא עליהם מכתם ולא ירדו מכבודם מעט מעט כי בעוד שהסירים והקוצי' נסבכים נשרשים בחזקה

"וכסבאם סבואים" - ועודם במשתיהן ובשמחתן ויש פותרין כי עד סירים לשון הסרה

"אכלו כקש יבש" - אשר נתמלא ונגמר בשולו ויבש

"מלא" - אשובי"ר בלע"ז וכן מלאתך המלאה הזרע

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ממך" - את נינוה

"יצא" - סנחריב החושב רעה דימה להחריב דירת מטה ומעלה כתוב אחד אומר (מלכים ב יט) ואבא מלון קיצו וכתוב אחד אומר (ישעיהו לז) ואבא מרום קיצו בתחילה אחריב דירה של מטה ולבסוף דירה של מעלה כדאי' בחלק (דף צד)

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אם שלמים וכן רבים" - יפה תרגום של יונתן מיושב על המקרא אם יהון שלמים בעצה שיהו כולם שוים בהסכמה א' וכן אם יהיו רבי' מאד אנשי נינוה אויביך ירושלים וכן אף אם גזו חדקל ועברו את פרת לצור עליה לא יצליחו שהרי עניתיך ולא אענך עוד ועוד שמעתי אם שלמים אנשי נינוה בגדולתם וכן אם יהו עוד רבים ונכבדים יותר וכן נגוזו ועבר וכן אגיזם ואעבירם הרי זה כמו (שמו' א) וכאשר יענו אותו כן ירבה

"ועניתיך לא אענך עוד" - אענה אותך בפעם הזאת כלה ונחרצה ולא אזקוק לך עוד ורבותינו דרשו לענין מעשה הצדקה במסכת גיטין אך אינו על סדר שאר הנבואה

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ועתה אשבור מטהו מעליך" - שכינה אומרת כן לנביא שהוא ישראלי אשבור מטהו של אשור מעליך עמי

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וצוה עליך ה'" - עתה מוסב הדיבור אל מלך אשור

"לא יזרע משמך עוד" - לא יעמוד ממך מלך

"מבית אלהיך אכרית פסל ומסכה" - ואשים את בית אלהיך קברך שם תברח להמלט ושם תהרג כמו שכתוב שנהרג אביך בית נסרוך אלהיו

"כי קלות" - בעיני