מ"ג מיכה א ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מקראות גדולות מיכה


<< · מ"ג מיכה א · ו · >>

מקרא

כתיב: ושמתי שמרון לעי השדה למטעי כרם והגרתי לגי אבניה ויסדיה אגלה

מנוקד: וְשַׂמְתִּי שֹׁמְרוֹן לְעִי הַשָּׂדֶה לְמַטָּעֵי כָרֶם וְהִגַּרְתִּי לַגַּי אֲבָנֶיהָ וִיסֹדֶיהָ אֲגַלֶּה.

עם טעמים: וְשַׂמְתִּ֥י שֹׁמְר֛וֹן לְעִ֥י הַשָּׂדֶ֖ה לְמַטָּ֣עֵי כָ֑רֶם וְהִגַּרְתִּ֤י לַגַּי֙ אֲבָנֶ֔יהָ וִיסֹדֶ֖יהָ אֲגַלֶּֽה׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לעי השדה" - ליגרי חקלן לשון גלים כמו יגר שהדותא

"והגרתי לגי אבניה" - והסחבתי כמו המוגרי' במורד

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ושמתי", זה מוסב עמ"ש ויהי ה' בכם לעד, שה' מתרה בם ואומר אני בעצמי "אשים שומרון לעי השדה" כי יפלו הבתים ויחרבו, ואח"ז אשים אותה "למטעי כרם", ואז "והגרתי לגי אבניה", שנוטעי כרמים יסקלו האבנים ויפנו את העיים שנשארו ממפולת הבתים עד שגם "יסודיה אגלה" כי יפנו גם אבני היסודות כדי שיהיה ראוי למטעי כרמים:

ביאור המילות

"לעי". שרשו עיה ותרגומו ליגרי חקלן, ועל והיתה בבל לגלים, תרגם ליגרון, וכן והיתה מעי מפלה (ישעיה נ"ז):

"והגרתי". דבר הנשפך למורד, כמו כמים מוגרים במורד, כי שומרון עמדה בהר ושפכו אבני החורבות אל הגיא שסביבה:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"והגרתי" - אפיל אבניה אל הגי וגם היסודות שבתוך הקרקע אגלה אותם כי יוציאום ממקומם מה שהיו נסתרים בתוך הקרקע

"למטעי כרם" - תהיה מקום מוכן לטעת שם כרמים כי שומרון עמדה בהר מקום הנאות על הכרמים

"ושמתי שומרון" - על כי היא היתה סבה לפשע יעקב לכן תחרב ותהיה מלאה גלי אבנים מהפלת הבתים כדרך השדה המלאה עיים שאין מי עוסק להשוות העיים הנעשים שם ולכן היא מלאה מהם

מצודת ציון

"לעי" - ענין תל וגל כמו שמו את ירושלים לעיים (תהלים עט)

"למטעי" - מלשון נטיעה

"והגרתי" - ענין הזלה ושפיכה ואמר בלשון שאלה על ההפלה

"לגי" - לעמק

<< · מ"ג מיכה · א · ו · >>