מ"ג חבקוק ג יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מ"ג חבקוק · ג · יא · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שמש ירח עמד זבלה לאור חציך יהלכו לנגה ברק חניתך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שֶׁמֶשׁ יָרֵחַ עָמַד זְבֻלָה לְאוֹר חִצֶּיךָ יְהַלֵּכוּ לְנֹגַהּ בְּרַק חֲנִיתֶךָ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
שֶׁ֥מֶשׁ יָרֵ֖חַ עָ֣מַד זְבֻ֑לָה לְא֤וֹר חִצֶּ֙יךָ֙ יְהַלֵּ֔כוּ לְנֹ֖גַהּ בְּרַ֥ק חֲנִיתֶֽךָ׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

אַף בְּמֶעֶבְּדָךְ נִסִין לִיהוֹשֻׁעַ בְּמֵישַׁר גִבְעוֹן שִׁמְשָׁא וְסִיהֲרָא קָמוּ בְּמָדוֹרֵיהוֹן עִמָךְ בְּמֵימְרָךְ אִתְגַבָּרוּ בִּתְקוֹף נִצְחַן גְבוּרְתָּךְ:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"עמד זבולה" - במדוריהון כל תיבה שצריכה למ"ד בתחלתה הטיל לה ה"א בסופה ופירשוה על מלחמת גבעון כתרגומו "לאור חציך יהלכו" - ישראל

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"לנוגה וגו'" - הוא כפל ענין במ"ש

"לאור חציך יהלכו" - יהושוע ועמו הלכו לאור ברזל חצי המקום ב"ה המבהיק ביותר ר"ל הצליחו בכח זרועך

"שמש ירח עמד זבלה" - בימי יהושוע עמד כל אחד מהם במדורה ולא הלכה מהלכה כמ"ש וידום השמש וירח עמד (יהושע י

מצודת ציון

"זבולה" - ענין מדור כמו בית זבול (מלכים א ח)

"לנוגה" - ענין הארה

"ברק" - כן יקרא ברזל החנית כי אחר הלטוש יצהיר כברק וכן ברק חרבי (דברים לב)

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"שמש ירח עמד זבולה", מצייר עוד שבמלחמה זו שילחם עם אויבי ישראל לעתיד לבוא ביום קרב, יעמדו השמש והירח בזבולם כמו שעמדו בימי יהושע, ושגם אז יפלו אבני אלגביש כמו שנפלו על הכנענים, שעל זה אמר "לאור חציך יהלכו", שה' ישלח חציו ויפיצם וברקים ויהומם, ומצייר שמה שיעמדו השמש והירח לא יהיה כדי שילכו לאורם כמו שהיה בימי יהושע שאמר שמש בגבעון דום עד יקום גוי אויביו, כי אז לא ילכו לאור השמש והירח רק לאור חציך יהלכו, והמליצה שאז לא יפעלו השמש והירח וצבא השמים במעגלותם, כי לה' המלחמה והכל יהיה מאתו בבלי אמצעי:

ביאור המילות

"עמד זבלה". בזבולה, וי"ל שזבול השמש עמד, שהמליצה תצייר זבול השמש וגלגלו שהוא סובב תמיד ומסבב השמש והירח עמו, ואז יעמוד הזבול מלהתגלגל, ותחדל תנועת השמש והירח:

"לאור, לנוגה". כבר התבאר שהנוגה אינו האור העצמי רק האור הנאצל מן הדבר המאיר על דבר אחר, ויצייר כי החנית שהוא ביד ה' יספיק הנוגה שלו והאור החוזר ממנו להגיה אור, והחצים שהם מושלכים מידו ילכו לאורם בעצמם:
 

<< · מ"ג חבקוק · ג · יא · >>