מ"ג זכריה ב יג
לא בדוק
כתיב:
כי הנני מניף את ידי עליהם והיו שלל לעבדיהם וידעתם כי יהוה צבאות שלחני.
מנוקד:
כִּי הִנְנִי מֵנִיף אֶת יָדִי עֲלֵיהֶם וְהָיוּ שָׁלָל לְעַבְדֵיהֶם וִידַעְתֶּם כִּי יְהֹוָה צְבָאוֹת שְׁלָחָנִי.
עם טעמים:
כִּ֠י הִנְנִ֨י מֵנִ֤יף אֶת־יָדִי֙ עֲלֵיהֶ֔ם וְהָי֥וּ שָׁלָ֖ל לְעַבְדֵיהֶ֑ם וִֽידַעְתֶּ֕ם כִּֽי־יְהֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת שְׁלָחָֽנִי׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
תרגום יונתן
אֲרֵי הָא אֲנָא מֵרִים יַת מְחַת גְבוּרְתִּי עֲלֵיהוֹן וִיהוֹן עֲדִי לְפַלְחֵיהוֹן וְתֵידְעוּן אֲרֵי יְיָ צְבָאוֹת שַׁלְחַנִי:
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"מניף" - ענין הרמה כמו והניף הכהן (ויקרא כג)
מצודת דוד
"כי הנני מניף" - כי בעבור זה אניף ידי עליהם להכות בהם והם יהיו לשלל לישראל שהיו עבדים להם
"וידעתם" - בבוא הדבר תדעו אשר ה' שלחני ומאתו היו דברי