מ"ג זכריה ג ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות זכריה


<< · מ"ג זכריה ג · ז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כה אמר יהוה צבאות אם בדרכי תלך ואם את משמרתי תשמר וגם אתה תדין את ביתי וגם תשמר את חצרי ונתתי לך מהלכים בין העמדים האלה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אִם בִּדְרָכַי תֵּלֵךְ וְאִם אֶת מִשְׁמַרְתִּי תִשְׁמֹר וְגַם אַתָּה תָּדִין אֶת בֵּיתִי וְגַם תִּשְׁמֹר אֶת חֲצֵרָי וְנָתַתִּי לְךָ מַהְלְכִים בֵּין הָעֹמְדִים הָאֵלֶּה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כֹּה־אָמַ֞ר יְהֹוָ֣ה צְבָא֗וֹת אִם־בִּדְרָכַ֤י תֵּלֵךְ֙ וְאִ֣ם אֶת־מִשְׁמַרְתִּ֣י תִשְׁמֹ֔ר וְגַם־אַתָּה֙ תָּדִ֣ין אֶת־בֵּיתִ֔י וְגַ֖ם תִּשְׁמֹ֣ר אֶת־חֲצֵרָ֑י וְנָתַתִּ֤י לְךָ֙ מַהְלְכִ֔ים בֵּ֥ין הָעֹמְדִ֖ים הָאֵֽלֶּה׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

כִּדְנַן אֲמַר יְיָ צְבָאוֹת אִם בְּאוֹרְחַן דְתַקְנָן קֳדָמַי תְּהַךְ וְאִם יַת מַטְרַת מֵימְרִי תִּטַר וְאַף אַתְּ תָּדִין לְדִמְשַׁמְשִׁין בְּבֵית מִקְדְשִׁי וְאַף תִּטַר יַת עֶזְרָתִי וּבַאֲחָיוּת מֵיתַיְא אַחֲיִינָךְ וְאֶתֵּן לָךְ רִגְלִין מְהַלְכָן בֵּית שַׂרְפַיָא הָאִלֵין:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אם בדרכי תלך" - וגם אני זאת אעשה לך

"אתה תדין את ביתי" - תשפוט ותהיה פקיד על בית מקדשי

"ונתתי לך מהלכים" - כתרגומו ובאחיות מיתיא אחיינך ואתן לך רגלין דמהלכין בין שרפיא האלין ולפי פשוט מבשרו על בניו שיזכו לעתיד

"העומדים" - שרפים ומלאכי השרת שאין להם ישיבה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אם בדרכי תלך", שיתנהג במדות ה' מה הוא רחום וחנון כמש"פ חז"ל על והלכת בדרכיו, "ואם את משמרתי תשמר", הוא משמרת תורת ה' ומצותיו, "וגם אתה תדין את ביתי" שישגיח על עבודת הבית ודיני הקרבנות, "וגם תשמר את חצרי" את חצרות המקדש להשגיח על משמרת הבית בכל פרטיו, אז אני מבטיח לך "ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה", ר"ל שהגם שהכהנים בזמן הזה הם בני אדם שוכני בתי חומר ומדרגתם יהיה שפלה ממדרגת המלאכים, יצא ממך חוטר לעתיד לבא שישמשו בבית השלישי שהם יתקדשו כמלאכים והם יהיו מהלכים בין המלאכים הנצחיים העומדים לפני ה' ויתהלכו עמהם בחייהם, ונבואה זו מלבד שהיתה פרטית על יהושע כנז', היתה ג"כ כללית ונבואה עתידה על זרעו, שמצד זה ראה את יהושע ר"ל את זרעו שנקראו על שמו, שלפעמים יהיו עומדים במשפט והשטן יקטרג עליהם שישרפו באש, שזה היה בעת השמד בימי אנטיוכס אשר רצה לכלות כהני ה', וה' גער בהשטן והיה כאוד מוצל מאש כמו שהיה בימי החשמונאים שנצולו בנס ובהשגחת ה', וגם היה קטרוג על כהונתם וה' מחל עונם והלביש אותם מחלצות, בפרט למ"ש הרי"א שהבגדים הצואים רומז על דור החשמונאים שלבשו בגדי מלכות שהם בגדים הבלתי נאותים לכ"ג משרת בהיכל ה', וה' העביר אותם מעליהם בימי הורדוס, שאז סר מעליהם גאות המלוכה וגסות הרוח שזה רמז בצניף הטהור שיושם על ראשם, שהמצנפת בא לכפר על גסות הרוח, שלא יהיה עליהם עטרת המלוכה רק מנצפת הכהונה לבד, והבטיח לו שלעתיד יתן לו בנים מהלכים בין המלאכים בבית עולמים:

ביאור המילות

"ונתתי לך". כמו אשר נתן לדוד המלך בן חכם (דה"ב ג' י"א):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ונתתי לך מהלכים" - ר"ל ומלבד זאת לא יקופח שכרם בעולם הנשמות כי אתן להם מהלכים וטיולים בין המלאכים האלה העומדים פה כמ"ש למעלה ויאמר אל העומדים לפניו

"וגם תשמור" - ר"ל בידם יהיו שמירות חצרי וכפל הדבר במ"ש

"וגם אתה תדין" - ר"ל גם זרעך כמוך יהיו כ"ג ופקידים עד עולם לדון את ביתי וע"פ יעשה כל צרכי הבית

"ואם את משמרתי תשמור" - ר"ל אם ישמרו הדברים שצויתי לשמרם וכפל הדבר במ"ש

"אם בדרכי תלך" - ר"ל אם זרעך ילכו בדרכי ואמר כמדבר עליו כי זרע האדם יחשב כמוהו וכן אקחך זרובבל (חגי ב)

מצודת ציון

"תדין" - מלשון דין והוא ענין היישרת הדבר

"מהלכים" - מלשון הלוך וטיול

<< · מ"ג זכריה · ג · ז · >>