רש"י על זכריה ג
<< · רש"י על זכריה · ג · >>
פסוק א
פסוק ב
"יגער ה' בך השטן" - יגער הקב"ה בך אתה השטן וחוזר ואומר ויגער ה' בך הוא הבוחר בירושלים שלא תכנס לפניו לקטרג על הצדיק הזה הלא ראוי הוא וזכה לכך שהוצל מאש השריפה
"הלא זה אוד מוצל מאש" - מפורש באגדת חלק (דף צג) שהושלך עם אחאב בן קוליה וחבירו לאורפסוק ג
פסוק ד
"הסירו הבגדים הצואים מעליו" - יבדילו בניו את נשותיהם וימחול לו
"מחלצות" - חליפות בגדים נאים כלומר זכיות אבל לפי שדימה העון לבגדים צואים דימה הזכיות למחלצות בגדים נאים ולבניםפסוק ה
"ואומר" - אני זכריה
"ישימו צניף טהור וגו'" - בקשתי רחמים עליופסוק ו
פסוק ז
"אם בדרכי תלך" - וגם אני זאת אעשה לך
"אתה תדין את ביתי" - תשפוט ותהיה פקיד על בית מקדשי
"ונתתי לך מהלכים" - כתרגומו ובאחיות מיתיא אחיינך ואתן לך רגלין דמהלכין בין שרפיא האלין ולפי פשוט מבשרו על בניו שיזכו לעתיד
"העומדים" - שרפים ומלאכי השרת שאין להם ישיבהפסוק ח
"אתה ורעיך" - חנניה מישאל ועזריה היו
"אנשי מופת" - גברין כשרין למיעבד להון ניסין שאף להם נעשה נס
"כי הנני מביא את עבדי צמח" - כי עתה זרובבל פחת יהודה קטן בחצר המלך אני מצמיח לו גדולה ושם נתתיו לחן בעיני המלך למלאות שאלתו בבנין הבית והעיר כמו שמפורש בעזרא דברי נחמיה בן חכליה והוא זרובבל כדאמרינן בסנהדריןפסוק ט
"כי הנה האבן" - יסוד הבית אשר יסדתם בימי כורש ובטלו על ידיכם ואותו היסוד ועובי החומה היה מעט בעיניכם כמו שמפורש בעזרא ובנבואת חגיי
"על אבן אחת שבעה עינים" - סופו להרחיב על א' שבעה וכן ת"י על אבנא חדא שבעא עינין חזיין לה ולשון עינים ל' מראו' ולי נראה שבעה עינים על שם עיני הקב"ה שבעיניו ולבו להוסיף עליו על אחד שבעה לפי שדוגמתו בנבואה זו וראו את האבן הבדיל ביד זרובבל שבעה אלה עיני ה' המה משוטטים אלא לימד שנתן עיניו להרבות כבוד הבית בבניינו
"הנני מפתח פתוחה" - מתיר קישוריה מפיר עצת האויבים אשר כתבו שטנה לבטל המלאכה
"ומשתי" - והסירותי
"ביום אחד" - לא ידעתי איזה יום
<< · רש"י על זכריה · ג · >>