מ"ג יונה ג ז
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויזעק ויאמר בנינוה מטעם המלך וגדליו לאמר האדם והבהמה הבקר והצאן אל יטעמו מאומה אל ירעו ומים אל ישתו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיַּזְעֵק וַיֹּאמֶר בְּנִינְוֵה מִטַּעַם הַמֶּלֶךְ וּגְדֹלָיו לֵאמֹר הָאָדָם וְהַבְּהֵמָה הַבָּקָר וְהַצֹּאן אַל יִטְעֲמוּ מְאוּמָה אַל יִרְעוּ וּמַיִם אַל יִשְׁתּוּ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיַּזְעֵ֗ק וַיֹּ֙אמֶר֙ בְּנִֽינְוֵ֔ה מִטַּ֧עַם הַמֶּ֛לֶךְ וּגְדֹלָ֖יו לֵאמֹ֑ר הָאָדָ֨ם וְהַבְּהֵמָ֜ה הַבָּקָ֣ר וְהַצֹּ֗אן אַֽל־יִטְעֲמוּ֙ מְא֔וּמָה אַ֨ל־יִרְע֔וּ וּמַ֖יִם אַל־יִשְׁתּֽוּ׃
תרגום יונתן
רש"י
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רד"ק
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
ויזעק – הכריז בקול זעקה:
מטעם – עניין עצה הנאמרה בטעם, וכן: "וטעם זקנים יקח" (איוב יב):
יטעמו – מלשון טעימה, ועניינו אכילה מועטת:
מאומה – שום דבר:
ירעו – מלשון מרעה:
מצודת דוד
ויזעק – ציווה להכריז בקול זעקה לאמר: "מעצת המלך ומעצת גדולי המלכות נגזר לאמר: האדם והבהמה" וגו'. ובעבור עגמת נפש ציוו למנוע מאכל מבהמות, למען ייכנע לב האנשים:
אל ירעו – מוסב על הבהמה: