מ"ג יונה ג ו
לא בדוק
כתיב:
ויגע הדבר אל מלך נינוה ויקם מכסאו ויעבר אדרתו מעליו ויכס שק וישב על האפר.
מנוקד:
וַיִּגַּע הַדָּבָר אֶל מֶלֶךְ נִינְוֵה וַיָּקׇם מִכִּסְאוֹ וַיַּעֲבֵר אַדַּרְתּוֹ מֵעָלָיו וַיְכַס שַׂק וַיֵּשֶׁב עַל הָאֵפֶר.
עם טעמים:
וַיִּגַּ֤ע הַדָּבָר֙ אֶל־מֶ֣לֶךְ נִֽינְוֵ֔ה וַיָּ֙קׇם֙ מִכִּסְא֔וֹ וַיַּעֲבֵ֥ר אַדַּרְתּ֖וֹ מֵֽעָלָ֑יו וַיְכַ֣ס שַׂ֔ק וַיֵּ֖שֶׁב עַל־הָאֵֽפֶר׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
תרגום יונתן
וּמְטָא פִּתְגָמָא לְוַת מַלְכָּא דְנִינְוֵה, וְקָם מִכּוּרְסֵי מַלְכוּתֵיהּ וְאַעְדִי לְבוּשֵׁי יְקָרֵיהּ מִנֵיהּ, וְאִתְכַּסֵי שַׂקָא וִיתִיב עַל קִיטְמָא:
רש"י
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
ויעבר – הסיר:
ויכס – בשרו שק, כי הוא פועל יוצא:רד"ק
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
אדרתו – תרגם יונתן: "לבוש יקריה". וכן: "אדרת שנער" (יהושע ז), והוא מלשון "אדיר":
שק – יריעה עבה: