מ"ג הושע ה ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות הושע


<< · מ"ג הושע ה · ח · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תקעו שופר בגבעה חצצרה ברמה הריעו בית און אחריך בנימין

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תִּקְעוּ שׁוֹפָר בַּגִּבְעָה חֲצֹצְרָה בָּרָמָה הָרִיעוּ בֵּית אָוֶן אַחֲרֶיךָ בִּנְיָמִין.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
תִּקְע֤וּ שׁוֹפָר֙ בַּגִּבְעָ֔ה חֲצֹצְרָ֖ה בָּרָמָ֑ה הָרִ֙יעוּ֙ בֵּ֣ית אָ֔וֶן אַחֲרֶ֖יךָ בִּנְיָמִֽין׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

נְבִיַיָא אֲרִימוּ קָלְכוֹן כַּד בְּשׁוֹפָרָא אִתְנַבּוּ דְיֵיתִין עֲלֵיהוֹן עַמְמַיָא קְטוֹלִין עַל דְאַמְלִיכוּ יַת שְׁאוּל דְמִגִבְעֲתָא אַצְוָחוּ כַּד בַּחֲצוֹצַרְתָּא אֲמָרוּ דְיֵיתוּן עֲלֵיהוֹן מַלְכִין בְּמַשִׁרְיָתְהוֹן עַל דְלָא קַבִּילוּ לְפִתְגָמֵי שְׁמוּאֵל דְמֵרָמְתָא בְּסָרוּ עֲלֵיהוֹן יַבָּבוּת עָבְדֵי קְרָבָא עַל דְשַׁקָרוּ בְּמֵימְרִי וְאִסְתְּחָרוּ לַאֲחוֹרָא מִבָּתַר פּוּלְחָנִי וְלָא פְלָחוּ קֳדָמַי בְּמַקְדְשָׁא דִי בַּאֲרַע שִׁבְטָא בִנְיָמִין:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"תקעו שופר" - שיזהרו להשמר מן חרב הגייסות שיבאו עליהם

"הריעו בית און" - אחריך הגייס הולך אתה בנימין זאת הריעו בבית און וי"ת תקעו שופר בשורת חרב באה בעון שהמליכו עליהם את שאול שהיה בגבעה ולא שמעו לקול שמואל שהיה מן הרמה ומלכיהם גרמו להם לסור מאחרי כגון ירבעם וחביריו הריעו עליהם און ושבר גדול

"אחריך בנימין" - על שאחרתם וחזרתם אחור מלעלו' לרגל לבה"מ שהוא בחלקו של בנימין

"אחריך בנימין" - על איחורך את בנימין

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"תקעו" כבר התבאר למעלה (סי' א' א' וסי' ד' ט"ו) שבעת שמלך ירבעם בן יואש שאז התחיל הושע לנבאות היו שבט יהודה ובנימין נכנעים תחת מלכות אפרים מעת שכבש יואש את אמציה מלך יהודה, וכן בימי פקח בן רמליה נלחמו בני ישראל עם בני יהודה וכבשום תחתם, וזה היה בימי אחז (כנזכר במ"ב ובישעיה סי' ז'), ונחלת בנימין היה שכן לנחלת בני יוסף כנז' ביהושע. והיתה בעתים האלה תחת מלכות אפרים, הנביא מצוה לבני בנימין "שיתקעו בשופר בגבעה" שהיתה לבנימין, ויתקעו "בחצוצרה ברמה" שהיתה ג"כ לבנימין "ושיריעו בבית און" שהיה ג"כ בגורל בנימין (כמ"ש ביהושע בנחלת בנימין והיה תוצאותיו מדברה בית און) בכל אלה המקומות יריעו ויזהירו את העם לאמר "אחריך בנימין" שלא ילכו אחרי מלכות אפרים רק שילכו אחריך אתה בנימין, שהוא מחובר למלכות יהודה, ויפרדו ממלכות אפרים:


ביאור המילות

"תקעו, הריעו, שופר, חצוצרה", החצוצרה היה מיוחד יותר מן השופר שהיו מחצצרים בו במקדש, והתרועה מעוררת יותר מן התקיעה שהוא קול פשוט, ובזה מוסיף והולך במליצתו, חצוצרה על שופר, הריעו על תקעו:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אחריך בנימין" - ר"ל כי האויב הולך אחריך להלחם בך

"חצוצרה" - מוסב על תקעו לומר תקעו בחצוצרות ברמה להיות נשמרים מהחרב

"תקעו שופר" - להזהירם מחרב הגייסות הבאים

מצודת ציון

"חצוצרה" - שם כלי נגון

"הריעו" - מלשון תרועה והרמת קול

<< · מ"ג הושע · ה · ח · >>