מ"ג מלאכי ג יח
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע בין עבד אלהים לאשר לא עבדו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְשַׁבְתֶּם וּרְאִיתֶם בֵּין צַדִּיק לְרָשָׁע בֵּין עֹבֵד אֱלֹהִים לַאֲשֶׁר לֹא עֲבָדוֹ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְשַׁבְתֶּם֙ וּרְאִיתֶ֔ם בֵּ֥ין צַדִּ֖יק לְרָשָׁ֑ע בֵּ֚ין עֹבֵ֣ד אֱלֹהִ֔ים לַאֲשֶׁ֖ר לֹ֥א עֲבָדֽוֹ׃
תרגום יונתן
וּתְתוּבוּן וְתֶחֱזוּן בֵּין צַדִיקַיָא לְרַשִׁיעַיָא בֵּין דִפְלַחוּ קֳדָם יְיָ לִדְלָא פְלַחוּ קֳדָמוֹהִי:
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"בין עובד וגו'" - כפל הדבר במ"ש
"ושבתם" - ר"ל עם כי עתה רואים הזדים בשלוה ולא כן עובדי אלהים הנה אז תשובו ותראו ההפרש בין צדיק לרשעמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"עובד אלהים". העובד הוא יותר מן השירות, ובא על עבודות כבדות, ויצוייר צדיק שאינו עובד, כמ"ש בחגיגה דף ט', עובד ולא עבדו תרוייהו צדיקי גמירי נינהו:תולדות אהרן
• לפירוש "תולדות אהרן" על כל הפרק •
- (חגיגה ט:): "אמר לו בר הי הי להלל: מאי דכתיב ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע בין עובד אלהים לאשר לא עבדו? היינו צדיק היינו עובד אלהים, היינו רשע היינו אשר לא עבדו! אמר לו: עבדו ולא עבדו תרוייהו צדיקי גמורי נינהו, ואינו דומה שונה פרקו מאה פעמים לשונה פרקו מאה ואחד. אמר לו: ומשום חד זימנא קרי ליה לא עבדו?! אמר לו: אין, צא ולמד משוק של חמרין, עשרה פרסי בזוזא, חד עשר פרסי בתרי זוזי."