מ"ג מלאכי ג יט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג מלאכי · ג · יט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי הנה היום בא בער כתנור והיו כל זדים וכל עשה רשעה קש ולהט אתם היום הבא אמר יהוה צבאות אשר לא יעזב להם שרש וענף

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי הִנֵּה הַיּוֹם בָּא בֹּעֵר כַּתַּנּוּר וְהָיוּ כָל זֵדִים וְכָל עֹשֵׂה רִשְׁעָה קַשׁ וְלִהַט אֹתָם הַיּוֹם הַבָּא אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אֲשֶׁר לֹא יַעֲזֹב לָהֶם שֹׁרֶשׁ וְעָנָף.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּֽי־הִנֵּ֤ה הַיּוֹם֙ בָּ֔א בֹּעֵ֖ר כַּתַּנּ֑וּר וְהָי֨וּ כׇל־זֵדִ֜ים וְכׇל־עֹשֵׂ֤ה רִשְׁעָה֙ קַ֔שׁ וְלִהַ֨ט אֹתָ֜ם הַיּ֣וֹם הַבָּ֗א אָמַר֙ יְהֹוָ֣ה צְבָא֔וֹת אֲשֶׁ֛ר לֹא־יַעֲזֹ֥ב לָהֶ֖ם שֹׁ֥רֶשׁ וְעָנָֽף׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

אֲרֵי הָא יוֹמָא אָתָא בְּעִיר כְּתַנוּרָא וִיהוֹן כָּל רַשִׁיעַיָא וְכָל עַבְדֵי חֶטְאָה חַלָשִׁין כְּקַשָׁא וְיַלְחֵיךְ יַתְהוֹן יוֹמָא דְאָתֵי אֲמַר יְיָ צְבָאוֹת דְלָא יִשְׁבּוֹק לְהוֹן בַּר וּבַר בַּר:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי הנה היום בא" - יום זה לשון שמש הוא שכך אמרו חכמים אין גיהנם לעתיד לבא אלא הקב"ה מוציא חמה מנרתיקה ורשעים נדונים בה וצדיקים מתרפאין בה וזהו שנאמר וזרחה לכם יראי וגו' "שורש וענף" - ברא ובר ברא

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"כי הנה היום בא" - יום המשפט הבא יבער כתנור אש לעשות כליה ברשעים, ויהיו נוחים להשרף כקש, ולהבת אש היום הבא תלהט אותם, עד אשר לא ישאיר מהם שורש וענף, ר"ל רוצה לומר, כלומר לא ישאיר מהם זכרון מה. 

מצודת ציון

"בוער" - ענין שרפה.

"קש" - הוא התבן הדק.

"ולהט" - ענין שרפה והתלהבות, כמו (תהלים קד): "אש לוהט".

"לא יעזוב" - לא יניח .

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי הנה היום בא", מצייר את יום הדין שהאש העונש בוער כאש התנור, והרשעים הם מוכנים לפי רשעם להשרף מן האש הזה כקש, והיום ילהט אותם עד אשר לא ישאר להם שורש וענף:

 

<< · מ"ג מלאכי · ג · יט · >>