מ"ג הושע ז ו
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי קרבו כתנור לבם בארבם כל הלילה ישן אפהם בקר הוא בער כאש להבה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי קֵרְבוּ כַתַּנּוּר לִבָּם בְּאָרְבָּם כָּל הַלַּיְלָה יָשֵׁן אֹפֵהֶם בֹּקֶר הוּא בֹעֵר כְּאֵשׁ לֶהָבָה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּֽי־קֵרְב֧וּ כַתַּנּ֛וּר לִבָּ֖ם בְּאׇרְבָּ֑ם כׇּל־הַלַּ֙יְלָה֙ יָשֵׁ֣ן אֹֽפֵהֶ֔ם בֹּ֕קֶר ה֥וּא בֹעֵ֖ר כְּאֵ֥שׁ לֶהָבָֽה׃
תרגום יונתן
רש"י
"כל הלילה ישן אופיהם" - נחתום שלהם המסיק את התנור לאחר שהכינו לבם וחשבו את גמר הרעה איך יעשוה
"ישן אופיהם" - כלומר עד הבוקר ישנים ולבוקר בוערים כאש עד שגמרו את רעתםמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"קרבו" - ר"ל הכינו
"בארבם" - מלשון אורב
"אופיהם" - מלשון אפיה
מצודת דוד
"ישן אופיהם" - האופה ישן הוא כל הלילה וכאשר יאיר הבוקר הוא מבעיר שלהבת בתנור כדרך האש המעלה להב ר"ל בעוד שאין סיפק בידו לעשות הוא שבת ונח אבל מיד כשיהיה לאל ידו לעשות מיד עושהו
"כי קרבו" - אשר הקריבו והכינו לבם לארוב זה על זה כמו שהאופה מכין התנור להסקהמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"קרבו", יל"פ ג"כ שהוא פעל נגזר משם קרב המורה על מלחמה, כמו וקרב לבו (תהלות נ"ח), ולדעת י"מ נמצא ממנו הפעל, בקרוב עלי מרעים (שם כ"ז):
"כאש להבה". הלהבה מלהטת מרחוק ולא תוכשר אל אפיית הלחם: