לדלג לתוכן

מ"ג הושע ז ו

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג הושע · ז · ו · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי קרבו כתנור לבם בארבם כל הלילה ישן אפהם בקר הוא בער כאש להבה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי קֵרְבוּ כַתַּנּוּר לִבָּם בְּאָרְבָּם כָּל הַלַּיְלָה יָשֵׁן אֹפֵהֶם בֹּקֶר הוּא בֹעֵר כְּאֵשׁ לֶהָבָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּֽי־קֵרְב֧וּ כַתַּנּ֛וּר לִבָּ֖ם בְּאׇרְבָּ֑ם כׇּל־הַלַּ֙יְלָה֙ יָשֵׁ֣ן אֹֽפֵהֶ֔ם בֹּ֕קֶר ה֥וּא בֹעֵ֖ר כְּאֵ֥שׁ לֶהָבָֽה׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

אֲרֵי אִתְקְרִיבוּ לַעֲצַת חֶטְאִין וְלָא עַכִּיבוּ כְּתַנוּרָא בָּעֵר לִבְּהוֹן בְּאִתְכְּמוֹנֵיהוֹן כָּל לֵילְיָא מוֹרִיךְ רוּגְזְהוֹן עַל צַפְרָא הוּא דָלֵיק בְּאָשָׁא שַׁלְהוֹבַי:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי קרבו כתנור לבם בארבם" - הכינו והזמינו את לבם במעשה אורב שלהם כתנור זה שמכינים ומסיקין אותו לאפות

"כל הלילה ישן אופיהם" - נחתום שלהם המסיק את התנור לאחר שהכינו לבם וחשבו את גמר הרעה איך יעשוה

"ישן אופיהם" - כלומר עד הבוקר ישנים ולבוקר בוערים כאש עד שגמרו את רעתם

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"קרבו" - ר"ל הכינו

"בארבם" - מלשון אורב

"אופיהם" - מלשון אפיה 

מצודת דוד

"ישן אופיהם" - האופה ישן הוא כל הלילה וכאשר יאיר הבוקר הוא מבעיר שלהבת בתנור כדרך האש המעלה להב ר"ל בעוד שאין סיפק בידו לעשות הוא שבת ונח אבל מיד כשיהיה לאל ידו לעשות מיד עושהו

"כי קרבו" - אשר הקריבו והכינו לבם לארוב זה על זה כמו שהאופה מכין התנור להסקה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי קרבו", כי בו בלילה "קרבו את לבם הדומה כתנור" המוכן להתחמם מלהבות אש, קרבו את לבם זה לזה, ר"ל שכ"א גלה מצפוני לבו ומסרו סודותיהם זה לזה "בעת ארבם" להרוג את המלך, ובאיזה אופן יהרגוהו, ולכן "כל הלילה ישן אופיהם", לא העירו בלילה הזאת את האופה שהוא יצר התאוה והעריות והניחוהו לישן ולנוח בלילה הזאת שלא עסקו בניאוף רק בעניני המרד והרצח, אבל "בקר הוא בוער כאש להבה", בבקר שנגמר המרד והרגו את המלך הבוער התנור שהוא לבם וקרבם, ולא הובער באש העשוי להסיק התנור לאפות בו לחם, רק הובער "באש להבה" שהלהב דרכו לכלות ולאכול את כל הקרב אליו מרחוק, היינו שכח המתעורר שהובער אז לא היה של יצר המתאוה רק כח המתעורר של רוח הכעסני בקנאה וחמה ורצח להרוג ולאבד ולהשמיד, כי אז.

ביאור המילות

"קרבו", יל"פ ג"כ שהוא פעל נגזר משם קרב המורה על מלחמה, כמו וקרב לבו (תהלות נ"ח), ולדעת י"מ נמצא ממנו הפעל, בקרוב עלי מרעים (שם כ"ז):

"כאש להבה". הלהבה מלהטת מרחוק ולא תוכשר אל אפיית הלחם:
 

<< · מ"ג הושע · ז · ו · >>