מ"ג הושע יא ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות הושע


<< · מ"ג הושע יא · ו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וחלה חרב בעריו וכלתה בדיו ואכלה ממעצותיהם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְחָלָה חֶרֶב בְּעָרָיו וְכִלְּתָה בַדָּיו וְאָכָלָה מִמֹּעֲצוֹתֵיהֶם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְחָלָ֥ה חֶ֙רֶב֙ בְּעָרָ֔יו וְכִלְּתָ֥ה בַדָּ֖יו וְאָכָ֑לָה מִֽמֹּעֲצ֖וֹתֵיהֶֽם׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

וְתָחוּל חַרְבָּא בְּקִרְווֹהִי וְתִקְטֵיל גִבְּרוֹהִי וּתְשֵׁיצִי רַבְרְבוֹהִי מִמַלְכִי עֲצַתְהוֹן:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וחלה חרב" - ותנוח חרב בעריו

"וכלתה בדיו ואכלה" - וכלתה גבוריו ותאכלם

"ממועצותיהם" - נקוד שני טעמים בו הטיפחא בו הסילוק לפי שהוא דיבור בפני עצמו וכן להחלו דלא יטמא בעל בעמיו (ויקר' כא) וכן לדורותיכ' דשמן משחת קודש (שמות ל)

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"וחלה", אבל הם לא שמעו לעצתי והתיעצו לשלוח מלאכים אל מלך מצרים ועי"כ בא עליהם מלך אשור והגלה אותם, א"כ מה "שחלה חרב בעריו וכלתה בדיו" וענפיו "ואכלה" את הכל, לא אני החייב בדבר, כי זה היה "ממועצותיהם", שהם בעצמם ע"י עצתם הרעה גרמו להם כל זאת כי לא אבו לעצתי:

ביאור המילות

"בדיו". הושאל מן בדי האילן אל הבנים, או אנשי העיר שהם כענפים מן הכלל:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואכלה" - הנה החרב תאכל את כלם מסבת מועצותיהם אשר יעצו לבקש עזר ממלכי מצרים ולא פנו אל ה'

"וחלה" - לכן תחול החרב בעריו ותכלה את גבוריו

מצודת ציון

"וחלה" - תשכון כמו על ראש רשעים יחול (ירמיהו כב)

"וכלתה" - מלשון כליון

"בדיו" - ענפיו כמו ותעש בדים (יחזקאל יז)ור"ל גבוריו

<< · מ"ג הושע · יא · ו · >>