מ"ג נחום ג יז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות נחום


<< · מ"ג נחום ג · יז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מנזריך כארבה וטפסריך כגוב גבי החונים בגדרות ביום קרה שמש זרחה ונודד ולא נודע מקומו אים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מִנְּזָרַיִךְ כָּאַרְבֶּה וְטַפְסְרַיִךְ כְּגוֹב גֹּבָי הַחוֹנִים בַּגְּדֵרוֹת בְּיוֹם קָרָה שֶׁמֶשׁ זָרְחָה וְנוֹדַד וְלֹא נוֹדַע מְקוֹמוֹ אַיָּם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מִנְּזָרַ֙יִךְ֙ כָּֽאַרְבֶּ֔ה וְטַפְסְרַ֖יִךְ כְּג֣וֹב גֹּבָ֑י הַחוֹנִ֤ים בַּגְּדֵרוֹת֙ בְּי֣וֹם קָרָ֔ה שֶׁ֤מֶשׁ זָֽרְחָה֙ וְנוֹדַ֔ד וְלֹא־נוֹדַ֥ע מְקוֹמ֖וֹ אַיָּֽם׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

הָא טַסַךְ מְצַלְהַבִין כְּגוֹבָא וְטַפְסְרַיִךְ כִּזְחִיל גוֹבָאֵי דִי שְׁרָן בְּכָתְלַיָא בְּיוֹם קָרֵיר דְכַד שִׁמְשָׁא דָנְחָא עֲלֵיהוֹן מִתְבַּדְרִין וְלָא אִתְיְדַע אָתְרֵיהוֹן לְאָן עַרְקִין:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מנזריך" - שריך והמ"ם יסוד ושורש בתיבה כמ"ם של משמרתך ושל משמעתך ושל מנעליך ופעמים שהיא נופלת ממנה כמו נזיר אחיו (בראשית מט) וכן נזיריה שריה (איכה ד)

"וטפסריך" - הממונים שלך

"כגוב גובי" - כחיילי גובאי גובי קומלנגשטדי"ץ בלע"ז

"החונים בגדרות ביום קרה" - כן דרך הארבה והזבוב החסיל והילק בעת הקור נדבקים בכתלים וכשיבא חום הן נודדים משם והולכים להם כך יגלו כל עמך

"ונודד" - ומטלטל

"ולא נודע מקומו אים" - איפה הם ואנה הלכו

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"מנזריך", גם הפחות והסגנים שהלבשת אותם נזר ועטרה, נדמו "כארבה" המעופף למקום אחר כן מרדו בך ויעופו להחסות תחת צל נ"נ הכובש אותך, "וטפסריך" הם הממונים על צבא המלחמה נדמו "כגוב גובי", כקיבוץ של מיני ארבה אשר דרכם "לחנות בגדרות ביום קרה", אז הם שקועים בגדרות ונרדמים כל ימות החורף, ועת אשר "שמש זרחה" אז "ונודד" כל אחד ידוד לבדו "ולא נודע מקומו אים", כן כל ימי המלחמה נסתתרו בגדרות ובחורים ונרדמו ולא עשו מאומה, וכשנפתחו שערי העיר ברחו איש לנפשו:


ביאור המילות

"מנזריך". לשון נזר:

"וטפסריך", הממונים על צבא המלחמה (ירמיה נ"א):

"גוב גובי". קיבוץ הגובאי, מין ארבה:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מנזריך" - השרים בעלי העטרות היו כארבה וטפסריך היו כמין הגדול שבארבה אשר ביום קרה יחנו בגדרות וכאשר תזרח השמש וחם להם אז כ"א מהם נודד ללכת ולא ניכר מקומו היכן חנה ואיה הלכו וכן יהיו שרי נינוה כי לא יהיה ניכר אם היו שם מעולם ולא יהיו נודע איה הם כי מהם נהרגו מהם הלכו שבי

מצודת ציון

"מנזריך" - מלשון נזר ועטרה כמו את הנזר (מלכים ב יא)

"וטפסריך" - ענין שררה כמו פקדו עליה טפסר (ירמיהו נא)

"כגוב גובי" - הוא מין ארבה וכן יוצר גובי (עמוס ז)ורצה לומר מין הגדול שבארבה ודוגמתו בעדי עדיים (יחזקאל טז)ורצה לומר בהטוב והיפה שבעדים

"בגדרות" - מלשון גדר וכותל

"קרה" - מלשון קור וצנה

"ונודד" - מלשון נדידה

"אים" - איה הם

<< · מ"ג נחום · ג · יז · >>