מ"ג זכריה יד ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות זכריה


<< · מ"ג זכריה יד · ב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואספתי את כל הגוים אל ירושלם למלחמה ונלכדה העיר ונשסו הבתים והנשים תשגלנה [תשכבנה] ויצא חצי העיר בגולה ויתר העם לא יכרת מן העיר

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאָסַפְתִּי אֶת כָּל הַגּוֹיִם אֶל יְרוּשָׁלַ‍ִם לַמִּלְחָמָה וְנִלְכְּדָה הָעִיר וְנָשַׁסּוּ הַבָּתִּים וְהַנָּשִׁים תשגלנה [תִּשָּׁכַבְנָה] וְיָצָא חֲצִי הָעִיר בַּגּוֹלָה וְיֶתֶר הָעָם לֹא יִכָּרֵת מִן הָעִיר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאָסַפְתִּ֨י אֶת־כׇּל־הַגּוֹיִ֥ם ׀ אֶֽל־יְרוּשָׁלַ֘‍ִם֮ לַמִּלְחָמָה֒ וְנִלְכְּדָ֣ה הָעִ֗יר וְנָשַׁ֙סּוּ֙ הַבָּ֣תִּ֔ים וְהַנָּשִׁ֖ים תשגלנה תִּשָּׁכַ֑בְנָה וְיָצָ֞א חֲצִ֤י הָעִיר֙ בַּגּוֹלָ֔ה וְיֶ֣תֶר הָעָ֔ם לֹ֥א יִכָּרֵ֖ת מִן־הָעִֽיר׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

וְאַכְנֵישׁ יַת כָּל עַמְמַיָא לִירוּשְׁלֵם לַאֲגָחָא קְרָבָא וְתִתְכְּבִישׁ קַרְתָּא וְיִתְבַּזְזוּן בָּתַּיָא וּנְשַׁיָא יִשְׁתַּכְבָן וְיִפּוֹק פַּלְגָא דְקַרְתָּא בְּגָלוּתָא וּשְׁאָר עַמָא לָא יִפְסוֹק מִן קַרְתָּא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויתר העם לא יכרת" - לא יגלו כולם ולמה יניחם להגלות חצים ולשסות הבתים כדי שלא יהא להם פתחון פה לאמר לא למלחמה באנו כי אם להשתחוות באנו

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ואספתי את כל הגוים", ה' יתן בלב הגוים שיתאספו אל ירושלים למלחמה, וכבר התבאר יחזקאל ל"ב וסי' ל"ח שבאחרית הימים יתאספו בני אדום לקחת את ירושלים מיד הישמעאלים ואז תלכד העיר ונשסו הבתים וחצי העם כבר יצאו לגולה, אבל לא יספיקו לגמור הדבר ולהגלות את כולם "ולא יכרת יתר העם מן העיר", וזה יהיה מפני כי.

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ונשסו הבתים" - ר"ל יפילו הבתים ועל אבניהם ירמסו ברגליהם ויאנסו את הנשים למשכב המשגל

"ויתר העם" - החצי הנשאר אף מן העיר לא יכרת וישארו במקומם

"ואספתי" - עתה יפרש איך תשוב להם שללם ואמר הנה אעיר לבוא כל העובדי כוכבים הם חיל גוג ומגוג להתאסף ולבוא אל ירושלים למלחמה

מצודת ציון

"ונשסו" - ענין רמיסה כמו והיו שאסיך למשסה (ירמיהו ל)

"תשגלנה" - מלשון משגל ומשכב

<< · מ"ג זכריה · יד · ב · >>