מ"ג נחום א ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות נחום


<< · מ"ג נחום א · ז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
טוב יהוה למעוז ביום צרה וידע חסי בו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
טוֹב יְהוָה לְמָעוֹז בְּיוֹם צָרָה וְיֹדֵעַ חֹסֵי בוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
ט֣וֹב יְהֹוָ֔ה לְמָע֖וֹז בְּי֣וֹם צָרָ֑ה וְיֹדֵ֖עַ חֹ֥סֵי בֽוֹ׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

טַב יְיָ לְיִשְׂרָאֵל לְאִסְתַּמְכָא עֲלוֹהִי בְּעִדַן עָקָא וּגְלֵי קֳדָמוֹהִי דִרְחִיצִין עַל מֵימְרֵהּ:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"טוב ה' למעוז" - ואף בשעה שהוא נפרע מאויביו לא זזו רחמיו מלהטיב ליראיו ולא כמדת בשר ודם שכשהוא עסוק בזו אינו פנוי בזו כענין שנאמר (שם טו) ה' איש מלחמ' ה' שמו כמו שהוא במכילתין

"ויודע" - את צרכי חוסי בו

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"טוב", אחר הציור הנורא הזה שצייר שהמקום הכללי שהוא כדור הארץ עלה בתהו ויאבד, ואין מקום ומעמד לכל היקום אשר על פני האדמה, ישאל על מה יעמדו עתה בני תבל? הלא הארץ התפוררה והתמוטטה? משיב, "ביום צרה, טוב ה' למעוז", טוב לעמוד על ה' כי הוא עתה מקומו של עולם ועליו יעמדו הברואים וימצאו מעוז ומחסה, "ויודע חוסי בו", ר"ל והמעוז הזה שיעוזו בו עתה שהוא ה', נעלה מן המעוז שימצא אדם בדבר טבעי שהמעוז אינו יודע מי חוסה בו, אבל ה' הוא מעוז אשר יודע חוסי בו ומשגיח עליו בהשגחה פרטית, ר"ל כי בחורבן הכללי הזה, ישגיח בעין חמלה להציל את הבוטחים בו ולהצילם מני צר:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"טוב ה' למעוז וגו'" - ר"ל אף ביום צרה כשהוא עוסק בהבאת המשפט עכ"ז הוא טוב אז להיות למעוז ולחוזק ונותן לב לדעת את החוסים בו להזמין להם הצלה ועזר לא כבשר ודם שאין מי יעמוד לפניו בעת זעמו ולא יתן אז לב להיטיב עם מי

מצודת ציון

"למעוז" - ענין חוזק

"חוסי" - ענין בטחון

<< · מ"ג נחום · א · ז · >>