מ"ג הושע י ו
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
גם אותו לאשור יובל מנחה למלך ירב בשנה אפרים יקח ויבוש ישראל מעצתו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
גַּם אוֹתוֹ לְאַשּׁוּר יוּבָל מִנְחָה לְמֶלֶךְ יָרֵב בָּשְׁנָה אֶפְרַיִם יִקָּח וְיֵבוֹשׁ יִשְׂרָאֵל מֵעֲצָתוֹ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
גַּם־אוֹתוֹ֙ לְאַשּׁ֣וּר יוּבָ֔ל מִנְחָ֖ה לְמֶ֣לֶךְ יָרֵ֑ב בׇּשְׁנָה֙ אֶפְרַ֣יִם יִקָּ֔ח וְיֵב֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֖ל מֵעֲצָתֽוֹ׃
תרגום יונתן
רש"י
"מנחה למלך ירב" - זה סנחריב
"בשנה אפרים יקח" - בשת יקח לו ירבעם שהוא משבט אפרים שהעמיד לו עגל זה לאלוה
"ויבוש ישראל" - מאותה עצה שנועצו לעשותם כמו שנאמר (מלכים א יב) ויועץ המלך ויעש שני עגלי זהבמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"ויבוש וגו'" - כפל הדבר במ"ש
"מעצתו" - שייעצו לעשות העגלים
"בשנה" - אז יקבל אפרים בושת על מה שעבדו ללא אלוה
"גם אותו" - כמו שיובא העם בשבי כן יובא גם העגל בשבי לאשור להיות למנחה אל המלך
מצודת ציון
"יובל" - כמו יובל שי (ישעיהו יח)
"ירב" - הוא אשור וכן אל מלך ירב (לעיל ה)
"בשנה" - מלשון בושתמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"למלך ירב". כן קורא מלך אשור על שרב עם העמים, ועובדי אלילים היה להם אליל הריב והמלחמה, והיו אומרים כי מלך הזה הוא הממונה מאתו על הריב והמלחמה:
"בשנה אפרים". בושת של אפרים, ר"ל ע"ז שלו, כמו וינזרו לבושת, ובא בתוס' נו"ן, כמו שבענה בנים (איוב מ"ב):