מ"ג נחום א יב

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כה אמר יהוה אם שלמים וכן רבים וכן נגזו ועבר וענתך לא אענך עוד

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כֹּה אָמַר יְהוָה אִם שְׁלֵמִים וְכֵן רַבִּים וְכֵן נָגֹזּוּ וְעָבָר וְעִנִּתִךְ לֹא אֲעַנֵּךְ עוֹד.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כֹּ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה אִם־שְׁלֵמִים֙ וְכֵ֣ן רַבִּ֔ים וְכֵ֥ן נָג֖וֹזּוּ וְעָבָ֑ר וְעִ֨נִּתִ֔ךְ לֹ֥א אֲעַנֵּ֖ךְ עֽוֹד׃

תרגום יונתן

• לדף התרגום על כל הפרק •

כִּדְנַן אֲמַר יְיָ אִם יְהוֹן שְׁלֵימִין בְּעֵיצָה וְסַגִיאִין בְּאִתְמְנָיוּתָא עַמְמַיָא דְמִתְכַּנְשִׁין לַאֲעָקָא לִיךְ יְרוּשְׁלֵם וִיגוֹזוּן יַת דִגְלַת וְיֶעְבְּרוּן יַת פְּרָת וְיֵיתוּן לְעַנָיוּתָךְ וּדְשַׁעְבַּדְתִּיךְ לָא אַשַׁעְבְּדִנָךְ עוֹד:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"אם שלמים וכן רבים" - יפה תרגום של יונתן מיושב על המקרא אם יהון שלמים בעצה שיהו כולם שוים בהסכמה א' וכן אם יהיו רבי' מאד אנשי נינוה אויביך ירושלים וכן אף אם גזו חדקל ועברו את פרת לצור עליה לא יצליחו שהרי עניתיך ולא אענך עוד ועוד שמעתי אם שלמים אנשי נינוה בגדולתם וכן אם יהו עוד רבים ונכבדים יותר וכן נגוזו ועבר וכן אגיזם ואעבירם הרי זה כמו (שמו' א) וכאשר יענו אותו כן ירבה "ועניתיך לא אענך עוד" - אענה אותך בפעם הזאת כלה ונחרצה ולא אזקוק לך עוד ורבותינו דרשו לענין מעשה הצדקה במסכת גיטין אך אינו על סדר שאר הנבואה

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת ציון

"שלמים" - מלשון שלום

"וכן נגוזו" - הוי"ו הוא במקום אף על פי כן וכן הנמלים עם לא עז ויכינו בקיץ לחמם (משלי ל)

"נגוזו" - מלשון גזיזה וכריתה

"וענתך" - מלשון עינוי וצער

מצודת דוד

"ועניתך" - ר"ל אענה אותך בתכלית העינוי והאבדון עד שלא אצטרך לענות אותך עוד כי בפעם ההיא תכלה מכל וכל והוא דוגמת אמרו לא תקום פעמים צרה

"וכן נגוזו" - ר"ל אעפ"כ יהיו גזוזים ונכרתים כאשר אמרתי ועבר העם מן העולם

"אם שלמים" - אם יהיו אנשי נינוה שלמים בדעה אחת ובעצה מוסכמת וכן יהיו רבים במספר שכל זה הוא סבה אל הנצחון

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"כה אמר ה'", על כן נגזר על נינוה שתהיה שממה ולכן בא עליהם פחד ה' וברחו כולם, "הגם שהיו שלמים והיו רבים", שהיו עם רב ולא נחסר מהם במלחמה כי לא לחמו כלל, בכ"ז "כן נגוזו" וברחו מן העיר "כמו שעבר" המלך החושב רעה על ה', ולדעת האומרים שסרדנפאל שבו היה המעשה הוא אסור חדון בן סנחריב, יל"פ שהמליץ ידבר אל סנחריב בנוכח, אומר אליו "אתה החושב רעה על ה'! ממך יצא יועץ בליעל", ר"ל אסרחדון שיעץ בליעל לפרוק עול הוא יצא ממך, אתה סנחריב שהיית חושב רעה על ה' ושלחת מלאכים לחרף אלהים חיים, "לכן כה אמר ה' אם (כן) נגוזו שלמים וכן רבים", לכן כן "ועבר" גם היועץ בליעל, ר"ל הלא במיתה זו שהיא מיתת שריפה נגוזו מן העולם שלמים ורבים ממחנה סנחריב, שהמלאך שיצא והכה במחנה אשור שרפן כולם כפי קבלת חז"ל לכן "ועבר" גם הוא יעבור על האש, (ותפס לשון העברה על האש, כי היה דרכם להעביר באש למולך, וסנחריב עצמו רצה לעשות כן לבניו שלכן הכוהו בחרב, כמ"ש (ישעיה ל') במ"ש כי ערוך מאתמול תפתה גם היא למלך הוכן, ור"ל שמיתה זו להשרף על המוקד מוכן לו מימי אביו), "ועניתיך", מסב פניו אל ישראל, מה שעניתי אותך ע"י אשור "לא אענך עוד", וזה נכון מאד אם נאמר שמעשה זה היה באסרחדון, שאז חדל אשור לענות את ישראל, ואם נאמר שהיה קודם לכן, עכ"פ חדל לענותם בעת ההיא שהיה דעתו להלחם עם ישראל ולענותם, וע"י חורבן נינוה נבטל עצתו בעת ההיא:

ביאור המילות

"כן רבים וכן נגוזו". שני כפ"י הדמיון, ר"ל כמו שהם רבים כן נגוזו מן העיר לפי' א', ולפי' ב' ר"ל כן רבים נגוזו, וכפל מלת כן להתעוררות המליצה, שהיה כן מכוון, והמליצה תצייר העברת אנשים ממקומם כגזה שגוזזים דבר ממקום חבורו, וא"ו ועבר לפי' הראשון הוא וא"ו ההשואה, כמו מים קרים על נפש עיפה ושמועה טובה מארץ מרחק:

<< · מ"ג נחום · א · יב · >>