מ"ג מיכה ה ה
כתיב:
ורעו את ארץ אשור בחרב ואת ארץ נמרד בפתחיה והציל מאשור כי יבוא בארצנו וכי ידרך בגבולנו.
מנוקד:
וְרָעוּ אֶת אֶרֶץ אַשּׁוּר בַּחֶרֶב וְאֶת אֶרֶץ נִמְרֹד בִּפְתָחֶיהָ וְהִצִּיל מֵאַשּׁוּר כִּי יָבוֹא בְאַרְצֵנוּ וְכִי יִדְרֹךְ בִּגְבוּלֵנוּ.
עם טעמים:
וְרָע֞וּ אֶת־אֶ֤רֶץ אַשּׁוּר֙ בַּחֶ֔רֶב וְאֶת־אֶ֥רֶץ נִמְרֹ֖ד בִּפְתָחֶ֑יהָ וְהִצִּיל֙ מֵֽאַשּׁ֔וּר כִּֽי־יָב֣וֹא בְאַרְצֵ֔נוּ וְכִ֥י יִדְרֹ֖ךְ בִּגְבוּלֵֽנוּ׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
תרגום יונתן
רש"י
"ואת ארץ נמרוד" - היא בבל
"בפתחיה" - בשערי מדינותיהמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"ורעו" - ינהיגו
"בפתחיה" - מלשון פתח
מצודת דוד
"והציל מאשור וגו'" - ר"ל במה שיעמיד מלך המשיח באשור נציבים מבני ישראל בזה יציל את ישראל מאשור אשר יבוא בארצינו כי לפי שיהיה אימת הנציבים עליהם לא יבואו למלחמה כ"א להראות הכנעה
"בפתחיה" - ר"ל ינהיגום בפרסום בפתחי שערי העיר
"ארץ נמרוד" - היא בבל כמ"ש בנמרוד ותהי ראשית ממלכתו בבל וגו' (בראשית י)
"ורעו" - הם ינהיגו את ארץ אשור בחרב ר"ל יהרגו בחרב את המסרב על הנהגותם