מצודות על מיכה ה
<< · מצודות על מיכה · ה · >>
פסוק א
מצודת ציון
"צעיר" - קטן ונבזה
"באלפי" - ענין שררה כמו אל תבטחו באלוף (לקמן ז)
מצודת דוד
"ומוצאותיו מקדם" - בזה יפרש אמריו שאין הכוונה לומר שהמלך המשיח בעצמו יולד בבית לחם אבל מוצאותיו מבית לחם מימים קדמונים מימי עולם מימי דוד המלך אבי המשפחה אם כן מקור מחצבת המשיח הוא מבית לחם ולא הוא בעצמו
"ממך לי יצא" - ומ"מ יצא לי ממך מלך המשיח להיות מושל בישראל
"צעיר להיות וגו'" - ר"ל אתה משפחת בית דוד הבא מבית לחם מישי בית הלחמי מהראוי היה שתהיה הצעיר והנבזה בכל שרי יהודה וזהו לפי שבאת מרות המואביה
"ואתה בית לחם אפרתה" - בית לחם שביהודה נקראת אפרת כמ"ש בדרך אפרת היא בית לחם (בראשית מח) ולא זהו בית לחם שבזבולון המוזכר ביהושועפסוק ב
מצודת דוד
"ויתר אחיו" - ר"ל הנשארים מהמון גוג מאחיו ובני עמו הם ישובון על בית ישראל להיות נכנעים להם
"לכן יתנם" - הואיל והגדלתי המשפחה ההיא אוסיף עוד לגדלם כי המושל הזה הוא מלך המשיח הוא יכלה את המון גוג שאמר למעלה קומי ודושי וגו' וז"ש יתנם עד עת וגו' ור"ל הוא יתנם בצרה גדולה עד שיהיו כמו העת אשר היולדה כורעת ללדת שהיא מצירה מאדפסוק ג
מצודת ציון
"ורעה" - ר"ל ינהיג
"בגאון" - ענין רוממות
"אפסי" - קצות כי בקצות הארץ היא אפס וכלה
מצודת דוד
"וישבו" - ישראל ישבו בארצם בהשקט ושאנן
"כי עתה" - ר"ל בזמן הזה יגדל שמו להתפרסם עד קצות הארץ
"בגאון" - ברוממות שם ה' אלהיו והוא כפל ענין במ"ש
"ועמד ורעה" - מלך המשיח הוא ינהיג אותם בעוז ה' ר"ל ולא בעוצם ידו כי מה' היתה זאתפסוק ד
מצודת ציון
"ידרוך" - מלשון דריכה והלוך
"בארמנותינו" - מלשון ארמון והיכל
"נסיכי" - ענין שררה
"אדם" - רצה לומר מבני ישראל הקרואים אדם
מצודת דוד
"נסיכי אדם" - בני אדם מושלים על העם
"שבעה רועים" - ר"ל מנהיגים את העם להורותם הדרך
"והקמונו עליו" - אנחנו נמשול בארצו ונקים עליו נציבים מתחת ידינו
"והיה זה שלום" - פרסום שמו יהיה סבת השלום אף אשור כי יבוא בארצנו וגו' לא יהיה נעדר השלום כי לא יבא למלחמה כמו לשעבר כי בהכנעה יבואפסוק ה
מצודת ציון
"ורעו" - ינהיגו
"בפתחיה" - מלשון פתח
מצודת דוד
"והציל מאשור וגו'" - ר"ל במה שיעמיד מלך המשיח באשור נציבים מבני ישראל בזה יציל את ישראל מאשור אשר יבוא בארצינו כי לפי שיהיה אימת הנציבים עליהם לא יבואו למלחמה כ"א להראות הכנעה
"בפתחיה" - ר"ל ינהיגום בפרסום בפתחי שערי העיר
"ארץ נמרוד" - היא בבל כמ"ש בנמרוד ותהי ראשית ממלכתו בבל וגו' (בראשית י)
"ורעו" - הם ינהיגו את ארץ אשור בחרב ר"ל יהרגו בחרב את המסרב על הנהגותםפסוק ו
מצודת ציון
"כרביבים" - הוא המטר החזק כמו וימנעו רביבים (ירמיהו ג)
"ייחל" - מלשון תוחלת ותקוה
מצודת דוד
"ולא ייחל וגו'" - הוא כפל ענין במ"ש
"כטל מאת ה'" - ר"ל אז לא יתלו בטחונם בעכו"ם אלא יתלו בטחונם בה' כמו בטחון ירידת הטל שהוא מה' לבד וכן בטחון הרביבים אשר המקוה להם לא יקוה לאיש שהוא יורידו לפי שאין ביד אדם כן אז לא יקוה למי רק לה'
"בקרב עמים רבים" - הוא גוג והמלכים אשר עמופסוק ז
מצודת ציון
"בבהמות יער" - ר"ל בחית יער וכן ושן בהמות (דברים ל"ב)
"ככפיר" - ארי בחור
"ורמס" - ענין דריסה ברגל
מצודת דוד
פסוק ח
מצודת ציון
"תרום" - מלשון רוממות
"צריך" - מלשון צר ואויב
מצודת דוד
פסוק ט
מצודת דוד
פסוק י
מצודת ציון
"והרסתי" - ענין נתיצה ושבירה
"מבצריך" - ערי המבצר
מצודת דוד
"והרסתי וגו'" - הוא כפל ענין במ"ש
"ערי ארצך" - עיר המוקפת חומה נקראת בשם עיר לבד ואם היא מבלי חומה נקראת עיר פרוז ולזה אמר הנה אז לא יהיה לך ערים המוקפות חומה להשגב בה כי עוד לא יבא עליך מלחמהפסוק יא
מצודת ציון
"ומעוננים" - ענין כשוף כמו מעונן ומנחש (דברים י"ח)
מצודת דוד
פסוק יב
מצודת דוד
"למעשה ידיך" - הפסילים שהם מעשה ידי אדם
"והכרתי פסיליך" - כי אז תכיר שאין אלוה מבלעדיפסוק יג
מצודת ציון
"ונתשתי" - ענין עקירה כמו לנתוש ולנתוץ (ירמיהו א)
"אשיריך" - מלשון אשרה והוא אילן הנעבד
"עריך" - שונאך כמו ויהי ערך (שמואל א ט"ז)
מצודת דוד
"ונתשתי" - ר"ל עוד לא תשתחוה לאשרים
"והשמדתי עריך" - ואז אשמיד אני את שונאיךפסוק יד
מצודת דוד
"ועשיתי וגו'" - בחמה שפוכה אעשה נקם עם העכו"ם אשר לא שמעו מעולם נקמה מופלגת כזאת
<< · מצודות על מיכה · ה · >>