קטגוריה:מיכה ה ב

<< | ספר מיכה • פרק ה' • פסוק ב' | >>

מהדורת הכתיב:

לכן יתנם עד עת יולדה ילדה ויתר אחיו ישובון על בני ישראל.

המהדורה המנוקדת:

לָכֵן יִתְּנֵם עַד עֵת יוֹלֵדָה יָלָדָה וְיֶתֶר אֶחָיו יְשׁוּבוּן עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

המהדורה המוטעמת:

לָכֵ֣ן יִתְּנֵ֔ם עַד־עֵ֥ת יוֹלֵדָ֖ה יָלָ֑דָה וְיֶ֣תֶר אֶחָ֔יו יְשׁוּב֖וּן עַל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

לָכֵ֣ן לָ - מילת יחס
כֵ֣ן - תואר הפועל

צורת יסוד: l/3651 c
מורפ': HR/D יִתְּנֵ֔ם יִתְּנֵ֔ - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, זכר, יחיד
ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, רבים

צורת יסוד: 5414
מורפ': HVqi3ms/Sp3mp עַד עַד - מילת יחס

צורת יסוד: 5704
מורפ': HR־עֵ֥ת עֵ֥ת - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 6256
מורפ': HNcbsa יוֹלֵדָ֖ה יוֹלֵדָ֖ה - פועל, קל, בינוני פעיל (הווה), נקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 3205
מורפ': HVqrfsa יָלָ֑דָה יָלָ֑דָה - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, נקבה, יחיד

צורת יסוד: 3205
מורפ': HVqp3fs וְיֶ֣תֶר וְ - ו' החיבור
יֶ֣תֶר - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך

צורת יסוד: c/3499 a
מורפ': HC/Ncmsc אֶחָ֔יו אֶחָ֔י - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
ו - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 251
מורפ': HNcmpc/Sp3ms יְשׁוּב֖וּן יְשׁוּב֖וּ - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, זכר, רבים
ן - סיומת, נ' נוספת

צורת יסוד: 7725
מורפ': HVqi3mp/Sn עַל עַל - מילת יחס

צורת יסוד: 5921 a
מורפ': HR־בְּנֵ֥י בְּנֵ֥י - שם עצם, זכר, רבים, נסמך

צורת יסוד: 1121 a
מורפ': HNcmpc יִשְׂרָאֵֽל יִשְׂרָאֵֽל - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 3478
מורפ': HNp׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

לָכֵ֣ן מונח (משרת, דרגא 5) יִתְּנֵ֔ם זקף קטן (מלך, דרגא 2)

עַד־עֵ֥ת מרכא (משרת, דרגא 5) יוֹלֵדָ֖ה טפחא (מלך, דרגא 2)

יָלָ֑דָה אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

וְיֶ֣תֶר מונח (משרת, דרגא 5) אֶחָ֔יו זקף קטן (מלך, דרגא 2)

יְשׁוּב֖וּן טפחא (מלך, דרגא 2)

עַל־בְּנֵ֥י מרכא (משרת, דרגא 5) יִשְׂרָאֵֽל סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

לָכֵן יִתְּנֵם ה' יסגיר את יהודה בידי אויב עַד עֵת יוֹלֵדָה יָלָדָה זמן הלידה, לאחר חבלי הלידה - לאחר הגלות תבוא הגאולה, וְיֶתֶר אֶחָיו של ה"מוֹשֵׁל", שאר שבטי ישראל יְשׁוּבוּן עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עם שאר שבטי ישראל, עשרת השבטים.

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

תרגום יונתן

• לדף התרגום על כל הפרק •

בְּכֵן יִתְמַסְרוּן כְּעִדַן יָלֵידְתָּא לְמֵילַד וּשְׁאַר אֲחֵיהוֹן יִסְתַּמְכוּן עֲלֵיהוֹן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"לכן יתנם עד עת יולדה" - יתנם ביד אויביהם עד בא העת אשר חלה וילדה ציון את בניה ציון אשר החזיקה עתה חיל כיולדה ועכשיו היא קרויה יולדת ורבותינו אמרו מכאן אין בן דוד בא עד שתפשוט המלכות הרשעה ט' חדשים על כל העולם כולו אך לפי פשוטו זהו הצעה שפירשתי

"ויתר אחיו" - של מלך יהודה כלומר שאר שבט יהודה

"ישובון על בית ישראל" - יתחברו עם שאר השבטים והיו לממלכה אחת ולא יחצו עוד לשתי ממלכות

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת דוד

"ויתר אחיו" - ר"ל הנשארים מהמון גוג מאחיו ובני עמו הם ישובון על בית ישראל להיות נכנעים להם

"לכן יתנם" - הואיל והגדלתי המשפחה ההיא אוסיף עוד לגדלם כי המושל הזה הוא מלך המשיח הוא יכלה את המון גוג שאמר למעלה קומי ודושי וגו' וז"ש יתנם עד עת וגו' ור"ל הוא יתנם בצרה גדולה עד שיהיו כמו העת אשר היולדה כורעת ללדת שהיא מצירה מאד

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"לכן", שיעור הכתוב "לכן עד עת יולדה ילדה" (ועד עת אשר)" יתר אחיו ישובון יתנם על בית ישראל", לכן כל משך הזמן טרם יגמר קיבוץ הגליות שזה נמשל ללידת היולדה, כמ"ש כי חלה גם ילדה ציון את בניה, ועד עת שיתר אחיו של יהודה ישובון לארצם, עד העת ההיא יתנם (לאלפי יהודה) על בית ישראל, ר"ל לכן כל עת שלא יגמר קיבוץ הכללי ולא יהיה עדיין כל גלות יהודה מאוספים בא"י, כל העת ההיא יהיו בית ישראל (שהם עשרת השבטים ומשיח בן יוסף שהוא מהם) העקר, הם יהיו הלוחמים והמושלים ובית יהודה יהיו טפלים להם (כמ"ש ביחזקאל שם, הנני לוקח את עץ יוסף וכו' ונתתי אותם עליו את עץ יהודה כמש"פ שם):