לדלג לתוכן

מ"ג מלאכי ב ג

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג מלאכי · ב · ג · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הנני גער לכם את הזרע וזריתי פרש על פניכם פרש חגיכם ונשא אתכם אליו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הִנְנִי גֹעֵר לָכֶם אֶת הַזֶּרַע וְזֵרִיתִי פֶרֶשׁ עַל פְּנֵיכֶם פֶּרֶשׁ חַגֵּיכֶם וְנָשָׂא אֶתְכֶם אֵלָיו.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הִנְנִ֨י גֹעֵ֤ר לָכֶם֙ אֶת־הַזֶּ֔רַע וְזֵרִ֤יתִי פֶ֙רֶשׁ֙ עַל־פְּנֵיכֶ֔ם פֶּ֖רֶשׁ חַגֵּיכֶ֑ם וְנָשָׂ֥א אֶתְכֶ֖ם אֵלָֽיו׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

הָא אֲנָא נְזֵיף לְכוֹן בְּעַלְלַת בַּר זַרְעָא וַאֲגִלֵי בַּהֲתַת חוֹבֵיכוֹן עַל אַפֵּיכוֹן וַאֲבַטֵל רְבוּת חַגֵיכוֹן וְיִתְמְנַע חוּלָקְכוֹן מִנֵיהּ:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וזריתי פרש" - של בהמות חגייכם על פניכם כלומר לא תקבלו שכר מאתי כי אם לרעה לבושת ואגעור לכם את זרע השדה "ונשא אתכם אליו" - פרש בהמות קרבנותיכם ישאו אתכם אליו להיות זוללים ונבזים כמוהו

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"גוער" - ענין זעקת נזיפה

"וזריתי" - אפזר כמו מזרה ישראל (ירמיהו לא)

"פרש" - זבל וצואה כמו וקרבו ופרשו (ויקרא ד)

"חגיכם" - כן יקראו הקרבנות לפי שרובם באים בחג וכן אסרו חג בעבותים (תהלים קיח

מצודת דוד

"ונשא" - העון הזה שבידכם ישא אתכם אל הבזיון הזה

"וזריתי" - אפזר זבל על פניכם וחוזר ומפרש זבל מהבהמות שאתם מקריבים לפני שהוא הדבר היותר נמאס בבהמה אותו אפזר לבזות אתכם בו כדרך שאתם מבזים שמי

"הנני גוער לכם" - בעבורכם אגער את הזרע לבל תצמח

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הנני גוער לכם את הזרע", באשר הובטחו ע"י חגי (ב' י"ח י"ט) וזכריה (ח') שמעת התחילו בבנין המקדש והקרבת הקרבנות תהיה הברכה בהזרע אשר יזרעו. ועתה שלא שמרתם משמרת הקרבנות כראוי אגער בשבילכם את הזרע בל תצמח לברכה.

"וזריתי פרש על פניכם", שאחר שהקרבנות פסולים לא נשאר מהם רק הפרש שאתם מכניסים להיכל מצואת הנקרבי' ומאפרם, זאת אזרה על פניכם, וכן פרש הקרבנות שאתם מקריבים בחגיכם "ונשא אתכם אליו", יכלה וישרוף אתכם שתהיו דומים אל הפרש והאפר:

ביאור המילות

"חגיכם". הקרבנות נקראו חגים, כמו ולא ילין חלב חגי עד בקר, ומהם לוקח שם חג על המועדים שקרבים בהם חגים וקרבנות:

"ונשא". מענין שרפה, כמו וישאם דוד ואנשיו, והמשאת החלה לעלות:
 

<< · מ"ג מלאכי · ב · ג · >>