רש"י על מלאכי ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · רש"י על מלאכי · ב · >>

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אליכם" - הכהנים אני מצוה המצוה הזאת שלא תקריבו אלה על מזבחי

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וארותי" - וקללתי את ברכותיכם מה שצריך לברך לכם הדגן והתירוש והיצהר

"וגם ארותיה" - ובאמת אין לתלות הדבר על תנאי שתליתי באם לא ישמע כי ידעתי שלא תשמעו לפיכך אני מעתה ארותיה

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וזריתי פרש" - של בהמות חגייכם על פניכם כלומר לא תקבלו שכר מאתי כי אם לרעה לבושת ואגעור לכם את זרע השדה

"ונשא אתכם אליו" - פרש בהמות קרבנותיכם ישאו אתכם אליו להיות זוללים ונבזים כמוהו

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"להיות בריחי את לוי" - שאני חפץ שתתקיימו (אתי) בברי' שכרתי לשבט לוי

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"החיים והשלום" - שנאמר לפנחס את בריתי שלום (במדבר כ"ה) והובטח לו ולזרעו אחריו הרי שיהא זרעו בחיים

"ואתנם לו" - שיקבלם במורא וכן עשה וייראני

"נחת" - לשון חתת נתירא

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בשלום ובמישור הלך אתי" - אהרן ואלעזר ופנחס וכן במעשה העגל השיבו כל שבטיהם מעון שנאמר ויאספו אליו כל בני לוי (שמות ל"ב)

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי שפתי כהן" - עליהם מוטל לשמור דעת למה שהרי תורה יבקשו מפיה שכבר דבר זה מסור להם יורו משפטיך ליעקב (דברים ל"ג)

"כי מלאך" - שלוחו של הקב"ה כמלאכי השרת לשרת לפניו וליכנס לפנים במחיצתו

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לחלל ברית אבותינו" - ברית שכרת הקב"ה עם אבותינו בסיני

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי חלל יהודה" - את עצמו שהיה קדש לה' ראשית תבואתו (ירמיהו ב')

"ובעל בת אל נכר" - שנשאו נשים נכריות בבבל ואפילו הכהנים כמו שמפורש בספר (עזרא ט) ורבותינו אמרו מלאכי זה עזרא

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ער ועונה" - ער בתלמידים ועונה בחכמים ער ל' אדם חריף

"ומגיש מנחה" - ואם כהן הוא לא יהי' לו בן מגיש מנחה

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"שנית תעשו" - הראשונה שהוכחתי הרבה היא קשה שנשא נכריות ואפי' הוא פנוי וזאת שנית קשה ממנ' שהנשוי ישראלי' נשאו עליהם את הנכריות לפי שנתפחמו הישראלי' ברעב ובגולה ונחגנו עליהם והיה מושיבה בביתו צרורה כאלמנות חיות והנכרית היתה גברת

"כסות דמעה את מזבח" - שהיו באות לפני מזבח ה' ובוכות לפניו ואומרות מה חטאנו ומה מצאו אנשינו בנו עול הננו לפני המזבח להבדק כסוטות

"מאין עוד פנות וגו'" - עד שאינכם כדי שאפנה אל מנחתכם ולקחת ריצוי מידכם

"ואנקה" - לשון אנחה שאדם מצטער בלבו דמוניש"א בלע"ז ואב לכולם האנק דום (יחזקאל כ"ד) ואם אנקה לשון צעקה היכן הדממה ותרגומו דמדנקין וכן תרגם (שם כ"ד) ונקוטתם בפניכם ותדנקון ל' אדם הנוהם ומצטער בעצמו

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ולא אחד עשה" - הקב"ה לאדם וחוה תחילה

"ושאר" - הרוחות והנפשות לי היו מאדם הראשון יצאו כולם

"ומה האחד מבקש" - האחד שבזוג מבקש למצוא עלילות לאשתו שהיא בת זוגו שהוא זרע אלהים מה הוא תועבה שמבזה אותה וזהו ל' תרגום של יונתן אלא שי"ת ומה האחד מבקש כי אם זרע אלהי' והפירוש נכון אם לא שהא' נקוד בטעם זקף נותק טעם הזקף את תיבת מבקש מלהתחבר עם ומה האחד וסמכו אצל זרע אלהי' ויש פתרון על פי האגדה שנתקבצו נושאי הנכריות אל הנביא אמרו לו ולא אברהם עשה כן שנשא הגר על אשתו ואמר להם

"ושאר רוח לו" - לא דעתו כדעתכם לא נתן בה עיניו דעת אחרת הית' לו אמרו לו

"ומה האחד מבקש" - מה היתה דעתו אמר להם להיות לו זרע אלהים ותרגום של יונתן הוכשר בעיני שלא מצינו לא במקרא ולא במשנה שאר משמש לשון אחר אלא במקום שאדם יכול לפרשו בלשון שיריים כמו (דנייאל ז') אכלה ומדקה ושארה ברגלה רפסה ובלשון משנה ושאר חייבי מיתות חוץ מאותן שפירש אבל ל' שאחר משמש אין שאר משמש

"ונשמרתם ברוחכם" - ובאשת נעוריך אל יבגד רוחך

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי שנא שלח" - ורבותינו חלוקין בה במס' גיטין יש מהם אומרים אם שנאת שלח אותה בגט ותנשא לאחר

"וכסה חמס על לבושו" - אבל זאת כלום הוגנת לעשות שתפרוס עליה טליתך להחזיקה לך כאשתך והחמס פרוש על אותה טלית שבלבך עליה שנאה ואתה מקניטה ומצערה תמיד

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"באמרכם כל עושה רע וגו' או איה אלהי המשפט" - לפי שאתם רואים דרך רשעים צלחה וצדיקים מעונים ונכשלים אומרים אתם בלבבכם אחת מב' דרכים הללו כל עושה רע טוב בעיניו או אין דין ואין דיין ליפרע וכן פתרון ל' המקרא כל עושה רע טוב בעיניו לכך הוא מצליח אותם או אם אין זאת איה אלהי המשפט שאינו נפרע מהם