מ"ג חבקוק ב יח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות חבקוק


<< · מ"ג חבקוק ב · יח · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מה הועיל פסל כי פסלו יצרו מסכה ומורה שקר כי בטח יצר יצרו עליו לעשות אלילים אלמים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מָה הוֹעִיל פֶּסֶל כִּי פְסָלוֹ יֹצְרוֹ מַסֵּכָה וּמוֹרֶה שָּׁקֶר כִּי בָטַח יֹצֵר יִצְרוֹ עָלָיו לַעֲשׂוֹת אֱלִילִים אִלְּמִים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מָה־הוֹעִ֣יל פֶּ֗סֶל כִּ֤י פְסָלוֹ֙ יֹֽצְר֔וֹ מַסֵּכָ֖ה וּמ֣וֹרֶה שָּׁ֑קֶר כִּ֣י בָטַ֞ח יֹצֵ֤ר יִצְרוֹ֙ עָלָ֔יו לַעֲשׂ֖וֹת אֱלִילִ֥ים אִלְּמִֽים׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

מָא אַהֲנֵי צְלָמָא אֲרֵי אַתְּכֵיהּ עָבְדֵי מַתְּכָא וְדַחֲלַת שְׁקַר אֲרֵי אִתְרְחִיץ לִבָּא דְעָבְדֵיהּ עֲלוֹהִי לְמֶעְבַּד טַעֲוָן דְלֵית בְּהוֹ צְרוֹךְ:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מה הועיל" - לבבל פסל

"כי בטח" - האדם היוצר ויוצרו של אלוהו זה

"עליו" - על יצירתו זאת הוא בוטח שיעזור לו אשר בא לעשות אלילים אלמים

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"מה הועיל פסל", עפ"ז מתוכח עמהם על מה ששבחו לאלהי כסף זהב, כמ"ש אליו דניאל ועל מארי שמיא התרוממת ולמאניא די ביתיה היתיו קדמך וגו' ולאלהי כספא ודהבא נחשא פרזלא די לא חזין ולא שמעין ולא ידעין שבחת ולאלהא די נשמתך בידיה לא הדרת, אומר ראו נא עתה מה הועיל לכם הפסל אשר שבחת אותו שהוא נצח לאל עליון? הכי הציל אתכם מידו? ובאר גנות הפסל מצד החומר והצורה והפועל והתכלית, מצד הפועל אומר "כי פסלו יוצרו" הלא הפועל אותו הוא בן אדם שיצר ופסל אותו, ומצד החומר אומר "מסכה" שחומרו ממתכות הנתך ונסך, ומצד הצורה אומר שהוא "מורה שקר", ומצד התכלית אומר "כי בטח יוצר יצרו עליו לעשות אלילים אלמים", שיעור הכתוב כי בטח היוצר (מה שבטח) צריך[1] עליו, ר"ל מה שבטח הנוצר על היוצר זה יבטח היוצר על הנוצר, שהנוצר בטח על היוצר שיעשה אליל אלם, (כי יותר מזה לא יוכל היוצר לעשות כי אינו יכול לתת בו רוח חיים ודבור) ובטחון זה בעצמו יבטח היוצר להשיג מן הפסל הנוצר שיעשה אותו אליל אלם, וזה מליצה על בלשאצר שנהרג וסר ממנו רוח החיים ושוכב כאבן דומם כמו האליל אשר עשהו ובטח עליו שאין רוח חיים בקרבו, ומפרש.

ביאור המילות

"כי בטח יוצר". פעל בטח נמשך לשנים בטח יוצר [בטח] יצרו, הפועל נקרא יוצר והפסל הוא יצרו, ור"ל מה שבטח יצרו עליו בטח היוצר ג"כ:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי בטח" - אשר בטח האומן ואפי' זה האומן עצמו שעשה אותו יבטח על פסל מעשה ידיו להספיק בידו לעשות אלילים אלמים אשר הדבור אין בהם ר"ל האומן המתעסק בו ובוטח עליו מה תועלת מצא בו

"מסכה" - וכן המסכה מה הועיל וכן המלמד השקר הוא כהן הפסל המלמד דרכי עבודתו

"מה הועיל פסל" - אם כל אלה יבוא עליו מה א"כ הואיל לו הפסל אשר פסלו ועשהו האומן היוצרו ומתקנו

מצודת ציון

"הועיל" - מלשון תועלת

"פסלו" - ענין החלקה והשואת הצורה וכן ויפסלו בוני שלמה (מלכים א ה)

"יצרו" - מלשון יצירה ורצה לומר מתקנו ועושהו

"מסכה" - צלם הניתך ממתכת

"ומורה" - ענין למוד כמו את מי יורה דעה (ישעיהו כח)

"אלילים" - מלשון אל ולא רצה לומר דבר מבלי תועלת

"אלמים" - מלשון אלם

<< · מ"ג חבקוק · ב · יח · >>


  1. ^ מילה זו ט"ס, הגם שמופיעה בכל הדפוסים. צריך לומר "יצרו", כפי שמופיע בכתוב, וכפי שהמלבי"ם בעצמו ביאר בפירוש המילות "מה שבטח יצרו עליו בטח היוצר".