מ"ג יואל ב טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג יואל · ב · טו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תקעו שופר בציון קדשו צום קראו עצרה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תִּקְעוּ שׁוֹפָר בְּצִיּוֹן קַדְּשׁוּ צוֹם קִרְאוּ עֲצָרָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
תִּקְע֥וּ שׁוֹפָ֖ר בְּצִיּ֑וֹן קַדְּשׁוּ־צ֖וֹם קִרְא֥וּ עֲצָרָֽה׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

תְּקָעוּ שׁוֹפָרָא בְּצִיוֹן גְזָרוּ תַעֲנוּ עֲרָעוּ כְנִישָׁא:

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"קראו עצרה" - הכריזו להתאסף לבית ה'

"קדשו צום" - הזמינו יום צום

"תקעו שופר" - להזהיר על התשובה 

מצודת ציון

"קדשו" - הזמינו

"קראו" - הכריזו

"עצרה" - ענין קבוץ ואסיפה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"תקעו שופר", (עתה מתחיל ענין שלישי), שעד עתה דבר על עת ביאת הארבה ומיעץ שישובו ויבטלו הגזרה לבל יבא, ועתה ידבר על העת שכבר השחית הארבה את הארץ, ומודיע להם שגם עתה יש תקנה שיסתלק מן הארץ, ובזה מצוה "שיתקעו שופר בציון" להקהיל את העם (ואינו מצוה להריע בקול תרועה לעורר חרדה, שכבר יחרדו מעצמם אחר שהצרה כבר באה).

"קדשו צום", תחלה צוה שהכהנים יקדשו את הצום ויקראו עצרה, ועתה יאמר שיתעוררו העם מעצמם לקדש צום אחר שכבר באה הרעה:  

<< · מ"ג יואל · ב · טו · >>