מ"ג יואל ב טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות יואל


<< · מ"ג יואל ב · טז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אספו עם קדשו קהל קבצו זקנים אספו עוללים וינקי שדים יצא חתן מחדרו וכלה מחפתה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אִסְפוּ עָם קַדְּשׁוּ קָהָל קִבְצוּ זְקֵנִים אִסְפוּ עוֹלָלִים וְיֹנְקֵי שָׁדָיִם יֵצֵא חָתָן מֵחֶדְרוֹ וְכַלָּה מֵחֻפָּתָהּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אִסְפוּ־עָ֞ם קַדְּשׁ֤וּ קָהָל֙ קִבְצ֣וּ זְקֵנִ֔ים אִסְפוּ֙ עֽוֹלָלִ֔ים וְיֹנְקֵ֖י שָׁדָ֑יִם יֵצֵ֤א חָתָן֙ מֵֽחֶדְר֔וֹ וְכַלָּ֖ה מֵחֻפָּתָֽהּ׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

כְּנָשׁוּ עַמָא זַמִינוּ קְהָלָא כְּנוּשׁוּ סָבַיָא אַיְתוּ טָלַיָא וְיַנְקֵי חַדְיָא יִפּוֹק חֲתָנָא מֵאִידְרוֹן בֵּית מִשְׁכְּבֵיהּ וְכַלָתָא מִבֵּית גְנוּנָהָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"קבצו זקנים" - ממשקלות שלח קבוץ אלי ל' רפי וקל

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אספו", "יצא חתן" - לעשות מספד ובכי.

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אספו עם", תחלה אמר אספו זקנים כל יושבי הארץ שיאספו את הזקנים שיגידו להם דברי כבושין והם יעוררו את יושבי הארץ לתשובה, ועתה שכבר הרעה במציאות יאספו העם מעצמם, "והקהל" שיתקהלו "יתקדשו" מעצמם, והעם "יקבצו את הזקנים" שיתפללו בעדם, כי א"צ עוד שהזקנים יעוררו ויקבצו את העם, וצוה שיאספו גם עוללים ויונקי שדים וחתן מחדרו להרבות צום ותחנונים:

ביאור המילות

"אספו עם, קבצו זקנים". הקיבוץ הוא לקבץ המפוזרות, והאסיפה הוא מן החוץ אל הפנים כמ"ש (ישעיה י"א) העם אין מפוזרים רק שצריך לאסוף אותם מן החוץ לבית ה', והזקנים מפוזרים אחד בעיר וצריך לקבץ אותם ואז יתאספו מעצמם לבית ה':

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מחפתה" - הוא מקום הסתרת הכלה עם החתן והוא החדר שזכר

"אספו עוללים" - שגם הם יתענו עמכם

"יצא חתן מחדרו" - להתקבץ עם כל העם ולא ישמח אז עם כלתו

"קדשו קהל" - הזמינו את כל הקהל להתענות לפני ה'

מצודת ציון

"קהל" - אסיפת עם

"עוללים" - קטנים

"מחפתה" - מלשון חפוי ומכוסה

<< · מ"ג יואל · ב · טז · >>


אבן עזרא

"אספו", "יצא חתן" - לעשות מספד ובכי.