מ"ג חבקוק ג ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות חבקוק


<< · מ"ג חבקוק ג · ג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אלוה מתימן יבוא וקדוש מהר פארן סלה כסה שמים הודו ותהלתו מלאה הארץ

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֱלוֹהַ מִתֵּימָן יָבוֹא וְקָדוֹשׁ מֵהַר פָּארָן סֶלָה כִּסָּה שָׁמַיִם הוֹדוֹ וּתְהִלָּתוֹ מָלְאָה הָאָרֶץ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֱל֙וֹהַּ֙ מִתֵּימָ֣ן יָב֔וֹא וְקָד֥וֹשׁ מֵהַר־פָּארָ֖ן סֶ֑לָה כִּסָּ֤ה שָׁמַ֙יִם֙ הוֹד֔וֹ וּתְהִלָּת֖וֹ מָלְאָ֥ה הָאָֽרֶץ׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

בְּמִתַּן אוֹרַיְתָא לְעַמֵיהּ אֱלָהָא מִדָרוֹמָא אִתְגְלֵי וְקַדִישָׁא מִטוּרָא דְפָארָן בִּגְבוּרַת עַלְמִין אִתְחַפִּיאוּ שְׁמַיָא זִיו יְקָרֵיהּ וְאִמְרֵי תוּשְׁבַּחְתֵּיהּ מַלְיָא אַרְעָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אלוה מתימן יבוא" - עכשיו הוא מזכיר לפניו פעלו הראשון שהוא מבקש לפניו לעוררהו ופועל (ס"א פועל) חיבתן של ישראל ופורענות דורות הראשונים כשבאת ליתן את התורה חזרת על עשו וישמעאל ולא קבלוה

"תימן" - עשו

"פארן" - ישמעאל כדאמר וישב במדבר פארן (בראשית כא)

"כסה שמים הודו" - בסיני לישראל

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אלוה מתימן יבא", ההנהגה הזאת תמשך עד שיגיע עת הגאולה שאז יבא אלוה מתימן לגאלם, ומצייר כי הגלות האחרון תתחלק בין שני מלכיות, שהם מלכות אדום המצויינת בשם תימן שתימן הוא בארץ אדום, ומלכות ישמעאל המצויינת בשם הר פארן כמ"ש אצל ישמעאל וישב במדבר פארן ומשם יבא השם לגאלם. והנה תפס המליצה שנזכרה בתורה בברכת איש האלהים וזרח משעיר למו הופיע מהר פארן, אשר נבא כי יעמדו אומות אדום וישמעאל, אשר יתפארו בדתות המתדמות לדעת האלהית (וחז"ל ציירו במליצתם שה' החזיר את התורה לשעיר ולפארן ולא קבלוה, כי הדתות שקבלו ע"ע אינם הדת שבא ה' לתת על הר סיני אשר לא רצו לקבל אותה) ואז יבא ה' שנית ממקומות האלה להוכיח להם אמתת הדת אשר יכירו כולם דת האמת ויהפוך אל עמים שפה ברורה לקרא כולם בשם ה', ובאשר בדת שבשעיר חפאו דברים על האלהות ויחסו לו ענינים בלתי ראוים, אמר "אלוה מתימן יבא", שיבא להתוכח מצד אלהותו ואחדותו ורוחניותו, ובדת של פארן, לא יתנו דופי באלהות, ועל זה אמר כי "יבא קדוש מהר פארן" ור"ל עד עת הגאולה שאלוה מתימן יבא. אבקש שתפעל פעולתך להשגיח על בניך שלא יכלו בגלותם, אם בסתר כמ"ש חייהו, אם בגלוי כמ"ש תודיע, "סלה" בזה סיים החלק הראשון ומתחיל תפלה אחרת:

"כסה" בתפלה הזאת השנית יפרש השלשה דברים שאמר בקיצור בתפלה הראשונה, והוא

  • א) מ"ש פעלך בקרב שנים חייהו, וזה מפרש עד פסוק ה',
  • ב) מ"ש פעלך בקרב שנים תודיע מפרש בפ' ה',
  • ג) מ"ש אלוה מתימן יבא מפרש עד פסוק י"ד. בעת "אשר כסה שמים הודו" ר"ל בעת שהוד ה' מכוסה ואין נראה לבריות, כי השמים שהוא הנהגת הטבע והמערכת מכסים את הוד ה' ואין השגחתו נגלית באתגליא, כי העולם מתנהג כפי סדר הטבע והמערכת, ובכ"ז "ותהלתו מלאה הארץ", הגם שאין רואים הודו יתחילו העמים להכיר את ה' ולהללו וידעו כי הוא המנהיג את הכל:

ביאור המילות

"סלה". מלה זאת תציין ההפסק, ובפירושי לספר תהלות התבאר שכ"מ שבא מלת סלה נפסק הענין והתחיל ענין אחר. ולפעמים תבא מלה זו באמצע הפסוק ללמד שהוא מאמר מוסגר כמ"ש בתהלות בכ"מ:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כסה שמים הודו" - אז כשכבשו ישראל ארץ סיחון ועוג כסה שמים הודו ר"ל אז מלאה הודו על שמים ממעל וזהרו מלא הארץ כי אז נתפרסם גבורות ה'

"וקדוש מהר פארן סלה" - הוא כמו הפוך וקדוש סלה מהר פארן ור"ל כשבא ה' הקדוש מעולם כשעברו הר פארן שהוא סמוך לארץ אדום כמ"ש בהררם שעיר עד איל פארן (בראשית יד) והר שעיר הוא ארץ אדום והוא תימן וכפל הדבר במ"ש

"אלוה מתימן יבא" - הנה כשבא אלוה לפני ישראל כשעברו את תימן הוא ארץ אדום כי אז התחילו להלחם בסיחון ועוג

מצודת ציון

"מתימן" - היא ארץ אדום שהוא בדרומה של ארץ ישראל

"סלה" - לעולם

"הודו" - ענין הדר ופאר

"ותהלתו" - ענין הארה וזוהר כמו בהלו נרו (איוב כ"ט)

<< · מ"ג חבקוק · ג · ג · >>