מ"ג חבקוק ג ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מ"ג חבקוק · ג · ב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יהוה שמעתי שמעך יראתי יהוה פעלך בקרב שנים חייהו בקרב שנים תודיע ברגז רחם תזכור

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יְהוָה שָׁמַעְתִּי שִׁמְעֲךָ יָרֵאתִי יְהוָה פָּעָלְךָ בְּקֶרֶב שָׁנִים חַיֵּיהוּ בְּקֶרֶב שָׁנִים תּוֹדִיעַ בְּרֹגֶז רַחֵם תִּזְכּוֹר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
יְהֹוָ֗ה שָׁמַ֣עְתִּי שִׁמְעֲךָ֮ יָרֵ֒אתִי֒ יְהֹוָ֗ה פׇּֽעׇלְךָ֙ בְּקֶ֤רֶב שָׁנִים֙ חַיֵּ֔יהוּ בְּקֶ֥רֶב שָׁנִ֖ים תּוֹדִ֑יעַ בְּרֹ֖גֶז רַחֵ֥ם תִּזְכּֽוֹר׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

יְיָ שְׁמָעֵית שְׁמַע גְבוּרְתָּךְ דְחָלֵית יְיָ רַבְרְבִין עוֹבָדָךְ דִי אַתְּ יָהֵיב אַרְכָּא לְרַשִׁיעַיָא דְאִם יְתוּבוּן לְאוֹרַיְתָךְ וְלָא תָבוּ וְאִינוּן מַרְגְזִין קֳדָמָךְ בְּגוֹ שְׁנַיָא דִיהַבְתָּ לְהוֹן חַיָא בְכֵן אַתְּ עֲתִיד לְהוֹדַע גְבוּרְתֵּךְ בְּגוֹ שְׁנַיָא דַאֲמַרְתָּא לְחַדַתָּא עַלְמָא לְאִתְפְּרָעָא מֵרַשִׁיעַיָא דַעֲבָרוּ עַל מֵימְרָךְ וְצַדִיקַיָא עָבְדֵי רְעוּתָךְ בְּרַחֲמִין תִּדְכָּר:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"שמעתי שמעך" - אשר מעולם שנפרעת תמיד ממכעיסיך ואת הרשע הזה אתה סובל

"יראתי" - אמרתי איך נשתנית מדת הדין בעון ישראל

"פעלך בקרב שנים חייהו" - פעלך הראשון שהייתה נפרע לנו מאויבינו בקרב שני הצרה שאנו שרויים בה חייהו כלומר עוררהו והשיבהו ובקרב שנים הללו תודיעהו

"ברוגז" - שתקצוף על הרשעים

"רחם תזכור" - רחם כמו לרחם

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"בקרב שנים תודיע" - בקרב השנים האלה תודיע שברוגז רחם תזכור ר"ל שאף בזמן הרוגז והגלות תזכור לרחם עליהם וכמ"ש ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלותם וגו' וזכרתי להם ברית ראשונים (ויקרא כו)

"ה' פעלך" - לכן אבקש ממך אתה ה' אשר בקרב השנים האלה לא יכלו והעמד בחיים את ישראל הנקרא פועל ידך כמ"ש על בני ועל פועל ידי (ישעיהו מה)

"שמעתי שמעך" - שמעתי מה שאמרת לי והשמעת לאזני מהגלות וארכו והנה יראתי עד מאד

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ה' שמעתי שמעך", ר"ל אחר ששמעתי השמועה שהגדת לי, שאמר כי עוד חזון למועד ויפח לקץ. שגלה את אזנו שאחרי גאולת בבל יהיה עוד גלות ושהגלות השני יארך מאד כמ"ש אם יתמהמה חכה לו "יראתי", פן באורך זמן הגלות יאבדו ישראל בין העמים, ולכן הוא מתפלל על הגלות הזה, "ה' פעלך" התפלל שפועל ה' אשר פעל לישראל בימי קדם שפעל להם נסים ונפלאות והפלם לחלקו להשגיח עליהם בהשגחה מיוחדת, לא תופסק גם בקרב שני הגלות הארוכים, וזה יהיה בשני אופנים,
  • א) שלפעמים יהיה זה בדרך נסתר שהעולם מתנהג כפי דרך הטבע ופעולת ההשגחה נעלמת, ובכ"ז היא חיה וקיימת, על צד זה בקש "ה' פעלך בקרב שנים חייהו", שגם בעת שפעלך יהיה נעלם ונסתר בקרב שני הגלות, בכל זה "חייהו", שלא ימות הפעל הזה, ר"ל שלא יופסק ויובטל לגמרי. רק יחיה, כדבר החי שאף בעת שאינו פועל ומודיע פעולותיו בכ"ז כחו טמון בו ונמצא בקרבו והוא חי וקיים,
  • ב) שלא יתעלם הפועל הזה תמיד, רק שיתעורר מפקידה לפקידה לעשות להם נסים גם בקרב שני הגלות עד שכולם יראו פועל ה' ויכירו כי משגיח עליהם מן החלונות ושגם בהיותם בארץ אויביהם לא מאסם להפר בריתו אתם ועל זה אמר "בקרב שנים תודיע", שלפעמים תודיע פעלך, שידעו הכל כי אתה משגיח עליהם, וגם "ברוגז רחם תזכור" וגם בעת שתרגז עליהם על עונותיהם בכ"ז תזכר לרחם עליהם לבל יכלו ויאבדו:

ביאור המילות

"שמעך". פירושו תמיד שמע שלך ושמך, ולא יצדק פה, שהנביא הכיר בעין הנבואיי שהוא יותר משמע השם מרחוק, כמ"ש לשמע אוזן שמעתיך ועתה עיני ראתך, ופירושו פה השמועה ששמעתי ממך שהיא הנבואה שהגיד לו, שכן שמות הרבה שמורים לפעמים על הפועל ולפעמים על הפעול, שמע תפלתי, ושמחתים בבית תפלתי, עבודת המשכן, עבודת הלוים:
 

<< · מ"ג חבקוק · ג · ב · >>