מ"ג יואל ד י
<< · מ"ג יואל ד · י · >>
תוכן עניינים
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כתו אתיכם לחרבות ומזמרתיכם לרמחים החלש יאמר גבור אני
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כֹּתּוּ אִתֵּיכֶם לַחֲרָבוֹת וּמַזְמְרֹתֵיכֶם לִרְמָחִים הַחַלָּשׁ יֹאמַר גִּבּוֹר אָנִי.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כֹּ֤תּוּ אִתֵּיכֶם֙ לַחֲרָב֔וֹת וּמַזְמְרֹֽתֵיכֶ֖ם לִרְמָחִ֑ים הַֽחַלָּ֔שׁ יֹאמַ֖ר גִּבּ֥וֹר אָֽנִי׃
תרגום יונתן (כל הפרק)
רש"י (כל הפרק)
"אתיכם" - קלטר"ש בלע"ז
"מזמרותיכם" - שרפש"א בלע"זמלבי"ם (כל הפרק)
"כתו אתיכם לחרבות", כי אוחזי חרב נפלו כולם ותחתיהם ילכו האכרים עובדי האדמה ויעשו מן אתיהם ומזמרותיהם חרבות ורמחים חדשים, והם לא יהיו גבורים רק "החלש יאמר גבור אני", בפעם השלישית שגם אלה יסופו במלחמה, אז.
ביאור המילות
"כתו אתיכם". עמ"ש (ישעיה ב' ד'):
מצודות (כל הפרק)
מצודת דוד
"החלש" - אף החלש יתחזק לבא במלחמה
"כתו" - שברו אתיכם לעשות מהם חרבות ומזמרותיכם לעשות רמחים
מצודת ציון
"כותו" - מלשון כתישה וטחינה
"אתיכם" - שם כלי עשוי לחפור בו כמו ואת אתו (שמואל א יג)
"לחרבות" - מלשון חרב
"ומזמרותיכם" - שם הכלי שכורתים בו הזמורות וכן וחניתותיהם למזמרות (ישעיהו ב)
"לרמחים" - הוא מכלי מלחמה
"החלש" - תש הכח
