מ"ג חבקוק א טו
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כלה בחכה העלה יגרהו בחרמו ויאספהו במכמרתו על כן ישמח ויגיל
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כֻּלֹּה בְּחַכָּה הֵעֲלָה יְגֹרֵהוּ בְחֶרְמוֹ וְיַאַסְפֵהוּ בְּמִכְמַרְתּוֹ עַל כֵּן יִשְׂמַח וְיָגִיל.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כֻּלֹּה֙ בְּחַכָּ֣ה הֵֽעֲלָ֔ה יְגֹרֵ֣הוּ בְחֶרְמ֔וֹ וְיַאַסְפֵ֖הוּ בְּמִכְמַרְתּ֑וֹ עַל־כֵּ֖ן יִשְׂמַ֥ח וְיָגִֽיל׃
תרגום יונתן
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"ויאספהו" - כפל הדבר במ"ש
"על כן" - הואיל ושעתו מצלחת לו ישמח ויגיל ואינו דואג מגמול המעשה ואוחז דרכו
"יגורהו" - מאסף את הכל בחרמו
"כלה" - כל אנשי הארץ מעלה בחכה ולפי שהמשילם לדגי הים אמר לשון הנופל בדגי הים שמעלים אותם מן הים ע"י החכה
מצודת ציון
"בחכה" - שם כלי צדייה כמו תמשך לויתן בחכה (איוב מ)
"העלה" - מלשון עליה
"יגורהו" - ענין אסיפה כמו אגרה בקציר (משלי ו)
"בחרמו במכמרתו" - עיניני פח ורשת כמו משטח חרמים (יחזקאל כו)וכמו ופורשי מכמורת (ישעיהו יט)מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"חכה, חרם, מכמורת". חכה בה צדים הדג הגדול, כמו תמשוך לויתן בחכה. וחרם, שוטחים חרמים הרבה בפעם אחד (יחזקאל כ"ו ושם מ"ז). ומכמורת, הוא כמין רשת שאוסף דגים הרבה בפעם א' (כמ"ש ישעיה י"ט ח'), ויש הבדל בין יגורהו ובין יאספהו, האוגר מקבץ גרגרים מופרדים א' א', אגרה בקיץ מאכלה, ומושאל אל כל המקבץ אחד אחד, והאוסף יכניס דברים רבים בפעם אחד מן החוץ אל הפנים, שזה ההבדל בין אסף ובין קבץ:
"ישמח ויגיל". הגיל הוא על דבר מתחדש, והשמחה היא תמידית, (כמ"ש יואל ב' כ"א כ"ג) ובכ"מ בתנ"ך, ר"ל שישמח על מה שכבש כבר ויגיל תמיד על הכבושים החדשים שיעשה בכל עת: